כַּלָּנִיּוֹת קָטַפְתְּ לִי,

וְעִם הָעֶרֶב בָּאת.

מִן הַשָּׂדֶה קָטַפְתְּ לִי,

מִזִּיווֹ שֶׁל שְׁבָט.

כַּלָּנִיּוֹת סִפְּרוּ לִי,

בְּאָזְנֵךְ שָׁמַעַתְּ אַתְּ.

מִן הָאָבִיב סִפְּרוּ לִי,

וּבָךְ סִפְּרוּ — מְעַט!

אֶת כָּל לִבָּן מָסְרוּ לִי,

בִּקַּשְׁתְּ אַתְּ לְהַסְתִּיר.

אֲגַל אֲשֶׁר גִּלּוּ לִי? —

הַסּוֹד — מֵיטַב הַשִּׁיר — —

שבט תש"ב