אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַגֶּשֶׁר עַל יַד פּוֹן’נֶף,

פֹּה הַכֹּל אַחֶרֶת,

אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה.

פֹּה הַכֹּל חוֹלֵף לְאַט, פָּשׁוּט וְאֲמִתִּי וְעָיֵף,

שׁוֹנֶה מִן הַתִּפְאֶרֶת

הַמִּתְפַּרְכֶּסֶת לֹא־הַרְחֵק־שָׁמָּה

בַּוִּיטְרָזִ’ים הַכְּבֵדִים וּבַפְּסָלִים הַגּוֹתִיִּים שֶׁל נוֹטְר־דַּם,

אוֹ בָּרוֹקוֹקוֹ הַלָּבָן־זָהֹב וּבַבָּרוֹק הָאַרְגְּמָנִי כְּדָם,

הַמִּשְתַּקְּפִים כַּחֲלוֹמוֹת־שֶׁל־מַיִם בַּזֶּרֶם הַסּוֹחֵף, רוֹטְטִים, מִתְמוֹטְטִים, דֵּהִים.

פֹּה, בְּפּוֹן’נֶף, הַמַּיִם אִישִׁיִּים כָּל־כָּךְ, קְרוֹבִים, מֵימֵיהֶם שֶׁל עֲנִיִּים.

פֹּה הַכֹּל אַחֶרֶת. פֹּה אָפֹר וְיָשָׁן וְהַזֻּהֲמָה אֱנוֹשִׁית וּמְעוֹרֶרֶת תְּחוּשַׁת קִפּוּחַ

שֶׁהוּא תָּמִיד עָנָו, אַף כִּי גֵאֶה, מֵעִיד עַל תֹּם חָבוּי וְעַל נִקְיוֹן הָרוּחַ.

הַבַּיִת הַזֶּה, הַמְקֻלָּף, הַמָּט לִנְפֹּל, אַךְ הָעוֹמֵד. הַסֵּבֶר הַמַּרְדָן וְהַנָּחוּש.

צָרְפַת קְרוֹבָה פֹּה לְעַצְמָהּ יוֹתֵר, רוֹצָה לָפוּשׁ

מִמֶּלֶךְ־הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלָּהּ מִנַּפּוֹלְיוֹן אֲפִלּוּ מִן הַמַּהְפֵּכָה.

פֹּה נִשְׁמָר עוֹד זֵכֶר־הַדְּבָרִים הַיּוֹמְיוֹמִי, הַמִּדְרָכָה,

מוֹכֶרֶת־הַפְּרָחִים, כּוּכֵי הַשּוּם וְהַמַּלּוּחַ וּמַרְזְחֵי הַשְּׁתִיָּה הַכְּבֵדָה

וּצִבְעֵי הַצַּיָּרִים הָאַלְמוֹנִים לְאֹרֶךְ הַגָּדָה;

אֵין זֶה הֲמוֹנִי־בּוֹהֶמִי כְּמוֹנְמַרְטְר וּמוֹנְפַּרְנַס

אֵין זֶה מַמְלַכְתִּי כָּ"אֶלִיזֶה". לֹא, לֹא. הַכֹּל פֹּה מְאֻכְלָס

בְּרוּחַ־הַבֵּינַיִם, בַּאֲוִירַת־הַחֹפֶשׁ הַשְּקֵטָה

שֶׁהִיא־הִיא, כָּךְ נִרְאֶה לִי, צָרְפַת לַאֲמִתָּהּ.

אַתָּה שְׁנֵי רְגָעִים מִן הַבִּיסְטְרוֹ בְּסַן־זֶ’רְמֵין, אֵצֶל נִיקוֹל וְשָׁדֶיהָ הָאֲבוּסִים,

וְאַתָּה שְׁלֹשָׁה רְגָעִים מִן הַבַּיִת שֶׁבֹּו מֵת רַסִּין;

בִּרְחוֹב גֶּנִיגוֹ מוֹכְרִים עַתִּיקוֹת וְרִשִּׁוּמִים שֶׁל דּוֹמְיֶא עַל עוֹרְכֵי־דִין

וּמַסֵּכוֹת־מּפְלֶצֶת מֵאַפְרִיקָה וְאֶת חַרְבּוֹ שֶׁל סַלַח אַל־דִּין

בָּהּ כָּבַשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם (כָּךְ רָשׁוּם בַּפֶּתֶק הַתָּלוּי מֶן הַנִּצָּב)

וְ"אוֹ־לֶה"! – בְּמַרְתֵּף “לַא וֶנְטַאַ” רַקְדָנִים מִסְּפָרַד, וְזִ’יזִ’י מִתְעַרְטֶלֶת – אוּ’לַלַּה,

וּמֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת – פִּסְלוֹ שֶׁל ווֹלְטֵיר, עִם הַחִיּוּךְ הַצִּינִי שֶׁל תְּקוּפַת הַהַשְׂכָּלָה.

וּבְשָׁלשׁ בַּלַּיְלָה הוּא־וָהִיא־סְטוּדֶנְטִים, מִתְנַשְּׁקִים לִמְצֹא אֶת הַהַרְמוֹנְיָה הַנִּצְחִית

וְהַשָּׂטָן – צָרְפַתִּי מִלֵּדָה – מַשְׁתִּין עַל יָדָם וּמַלְחִית

בִּלְשׁוֹנוֹ וּמֵקִיא אֶת מֵעָיו עַל שִׂבְכַת הַגָּדֵר –

עִם כַּמָּה פְּסוּקִים רְסוּקִים שֶׁל בּוֹדְלֵיר –

וּפוֹלֵט בִּפְנֵיהֶם: 'לֹא יוֹתֵר מִדַּי, הִזָּהֲרוּ מִן הַשְּׁלֵמוּת

הַמְקַלְקֶלֶת אֶת אַמַּת־הַיֹּפִי וּמְפַתָּה לָמוּת – –

אֶתְמוֹל עָבְרָה כָּאן לְוָיָה עַל הַגֶּשֶׁר – – בְּעֵינַי רָאִיתִי – –

בֵּין הָעַרְבַּים – –

שְׁתֵּי כִּרְכָּרוֹת שְׁחֹרוֹת, וְכַמּוּבָן… הָאָרוֹן – – וְכַמָּה אֲנָשִׁים – –

כֵּן… וְהָיוּ פְּרָחִים – – נוֹרָא מוּזָר

לִרְאוֹת אֶת הַמָּוֶת מִשְׁתַּקֵּף בַּמַּיִם – –

כְּאִלּוּ הוּא כָּפוּל – – מַצְחִיק, מָה? אֲבָל מְאֹד מַרְשִׁים… מְאֹד מַרְשִׁים – –

לֹא שִעַרְתִּי שֶׁמֵּתִים גַּם כָּאן… אֲנִי וָתִיק פֹּה – – מִצַּד זֶה שֶׁל הַנָּהָר…

תָּמִיד חָשַׁבְתִּי שֶׁרַק הַתִּפְאֶרֶת מֵתָה. טָעוּת.

לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי פּוֹחֵד לָמוּת – –

פָּשׁוּט מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם מֵתִים. כֻּלָּם – –

מַה אַתֶּם מַבִּיטִים, לַעֲזָאזֵל?

אֲנִי קַתּוֹלִי, חֵי הָאֵל – –

אָדוּק וְ – יֵשׁ לְהוֹדוֹת – וְגַם…קְצָת נִקְלֶה – –'

וּבַוִּיטְרִינָה הַחֲשׁוּכָה לְמֶחֱצָה – כֶּרֶךְ עֲנָק וּמֻזְהָב שֶׁל רַבְּלֵא.

פָּשׁוּט כֻּלָּם מֵתִים כֻּלָּם.

יוֹרְדִים לַ"מֶּטְרוֹ" וְנִבְלָעִים בַּמִּנְהָרָה. וְהַסֵּין חוֹלֵף מֵעַל לָרֹאשׁ וְנֶעְלָם.