שָׁלשׁ דְּמָעוֹת חָסַכְתִּי לִי בָּעוֹלָם,

זוֹ שֶׁנּוֹלְדָה צַעַר וּמֵתָה רִישׁ

וְזוֹ שֶׁנִּתְאַבְּנָה וְלֹא יָכֹל לָהּ הַפַּטִּישׁ

וְזוֹ שֶׁהֶחֱנַקְתִּיהָ —

כְּאֹרַח אִישׁ.

אוֹי לִי שֶׁיּוֹתֵר אֵין לִי

וְאֵלּוּ דִמְעוֹתַי כֻּלָּן.

בְּיוֹם שֶׁלֹּא יִוָּתֵר לִי דָבָר,

לֹא פֹּה לְמַטָּה,

וְלֹא שָׁם מֵעַל,

אֶבְנֶה מִשְּׁלָשְׁתָּן לִי מִבְצָר

וְאֶסְגֹּר דַּלְתוֹתָיו בַּעֲדִי

וְאֶנְעַל.

וַאֲבוֹי לִי וְאַלְלַי,

כִּי הַכֹּל יַחֲזִיקוּנִי כִּילַי

שֶׁאֲפִלּוּ אֶת צְרוֹר-יְגוֹנוֹ

אֵינֶנּוּ מוֹרִישׁ

לִבְנוֹ.

אֲבָל בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַמְּצוּקוֹת,

בְּרַחֲמָיו הוּא יִדְאַג לִבְנִי.

אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ בַּמֶּה לִבְכּוֹת,

יְכַרְסֵם אֶת מוֹטוֹת סֻבֳּלוֹ

וְיִבְרָא לוֹ דְמָעוֹת מִשֶּׁלוֹ

כָּמוֹנִי אֲנִי.