אֲנִי הַמֶּלֶךְ!
זָהָב וּשְׁבָא כִּתְרֵי אָבִי דָוִד,
אֲבָל אֲנִי הַמֶּלֶךְ!
סֹבּוּ, סֹבּוּ הָעֲבָדִים!
יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלּוֹת־אֲבִישָׁלוֹם –
תַּעֲלֶה מֶרְכַּבְתּוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ.
חֶרֶב, חֶרֶב לְאָבִי.
הִכָּה אָבִי דָוִד בְּעֹז הַחֲרָבוֹת,
בְּעֹז הַלְּבָבוֹת הִכִּיתִי אָנִי.
בֹּאנָה, בְּנוֹת־צִיּוֹן!
רַבִּים רַבִּים יְצוּעֵי אָבִי דָוִד,
אֶחָד הַגֶּבֶר אַבְשָׁלוֹם.
יַיִן רַפְּדוּנִי וְשִׁירִים!
אַדִּיר וָעָב זְקַן דָּוִד אָבִי,
רַבּוּ תַּלְתַּלַּי שִׁבְעָתַיִם.
אֵלֶם לִשְׂפָתַי,
שׁוֹתֶתֶת עִם דָּמַי מַלְכוּת אָבִי דָוִד,
אֲבָל – לֹא הוּא הַמֶּלֶךְ.
מַהֵר! מַהֵר!
מְעַט מִזְעֵיר יֵרוֹמוּ עֲלוּמַי,
מְעַט מִזְעֵיר.
סֹבּוּ, סֹבּוּ הָעֲבָדִים!
יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלּוֹת־אֲבִישָׁלוֹם –
תִּשְׁקַע מֶרְכַּבְתּוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ.
הַכּוּ! הַכּוּ!
תֻּפִּים וָשִׁיר לְלֶכֶת אַבְשָׁלוֹם,
תֻּפִּים וּכְלֵי הַיֶּתֶר!
לִי הַשַּׁרְבִיט!
תֵּקְעוּ, תִּקְעוּ בִּי הַחִצִּים, עַבְדֵי דָוִד, –
לֹא יִנָּצֵל הַכֶּתֶר.
אֲנִי הַמֶּלֶךְ!
דָּם שׁוֹתֵת לִבִּי בְּמַלְכוּתוֹ
אֲבָל – אֲנִי הַמֶּלֶךְ!