לזכרו של אליעז סגל

בְּשִׁיר שֶׁלְּךָ, שֶׁאָהַבְתִּי, כָּתַבְתָּ:

שֶׁכְּבָר לֹא תֵּצֵא לְמַסָּע בֵּין כּוֹכָבִים,

לֹא תֵּדַע יְעָדִים סְמוּיִים, אוֹ גְּלוּיִים,

לָעַד תִּשָּׁאֵר בִּגְבוּלוֹת אַרְצְךָ, עִירְךָ

רַק עֵינֵי רוּחֲךָ יַמְשִׁיכוּ

מַסָּעָן בָּאֵינְסוֹף

וְהִנֵּה יָצָאתָ,

מִמִּפְתַּן בֵּיתְךָ, חַדְרְךָ

חָרַגְתָּ מֵעוֹרְךָ, מִלִּבְּךָ

אֶל מִחוּץ לַכׇּאן, לָעַכְשָׁו

לְעַצְמְךָ –

וְרַק פְּגִישָׁה אַחַת לָנוּ, יְחִידָה,

טֶרֶם יְצִיאָה

קָדְמָה לָהּ תִּכְתֹּבֶת עֵרָה

טוּרֵי שִׁירָה, הִמְהוּמֵי תְּהִיָּה

עַל הַחַיִּים וְעַל חֹלִי.

וְחִכִּיתִי לְךָ, בַּכְּנִיסָה לַמִּסְעָדָה

נִרְעֶדֶת, מִן הָרַעַד שֶׁאֶמְצָא בְּךָ

עַל הַשֻּׁלְחָן, לֶחֶם, מִטְבָּלִים

סָלָט, אֲרוּחַת צָהֳרַיִם –

וְהָיִיתִי כְּפוּפָה, אֲסוּפָה לְמוּלְךָ

וְהָיִיתָ נֻקְשֶׁה.

מִמָּנָה כְּפוּלָה שֶׁל תְּרוּפָה,

שֶׁתִּמְצָא חֵן, תְּהֵא בְּמֵיטָבְךָ,

דִּבַּרְנוּ מְעַט

וְעוֹד פָּחוֹת מִזֶּה אָכַלְנוּ.

וְהָיִיתָ מוּלִי, וְהִגְנַבְתִּי מַבָּט

כֹּה רַב הָיָה בְּךָ עֲדַיִן הַיֹּפִי

וּמִן הַמִּלִּים שֶׁלָּחַשְׁתָּ

גָּאֲתָה הַחָכְמָה

מֻתֶּרֶת כָּל כָּךְ,

מְיַתֶּרֶת, כְּמוֹ לֹא הָיְתָה

חֻלְשָׁתוֹ שֶׁל הַגּוּף.

וְנָהַם בִּי הַבֶּכִי,

כְּמוֹ שִׁטָּפוֹן מִדְבָּרִי

שֶׁיֵּלֵךְ וְיִפְקַע

בְּתֹם הַפְּגִישָׁה

בִּמְכוֹנִיתִי הַסְּגוּרָה

לֹא תִּסְמֹנֶת הַבֶּכִי הַפָּתוֹלוֹגִי,

עָלֶיהָ סִפַּרְתָּ לִי, אֱלִיעָז

בֶּכִי, פֶּרֶץ שֶׁל בֶּכִי

וְהִמְשַׁכְנוּ אַחַר

חִלּוּפֵי הוֹדָעוֹת

הֶתְקֵפֵי כְּתִיבָה, מִשְׁפָּחָה

יְדִידְךָ פְרוֹיְד, תּוֹרַת הַשְּׁלִילָה,

סוּבְּלִימַצְיָה, רֵדוּקְצִיָּה

(קָטֹנְתִּי, כַּמָּה יָדַעְתָּ)

וְלֹא הָיָה בָּזֶה דַּי,

לְהָבִיס אוֹתוֹ, אֶת הַפַּחַד

מִמֶּנּוּ, מֵהַזְּמַן

הַקּוֹצֵב לְךָ רְגָעָיו.

וּבְשׁוּרוֹת מְיֻתָּמוֹת

שֶׁנּוֹתְרוּ לִי, מִמְּךָ עַל הַצָּג

כָּתַבְתָּ רַק לִי,

עַל צְרוֹר מַפְתְּחוֹת בַּשִּׁדָּה,

עַל שִׁוָּה הַקָּם לִתְחִיָּה

אֵין סוֹף מַפְתְּחוֹת,

פָּתְחוּ אֵין סוֹף עוֹלָמוֹת

הַאִם, אַתָּה כְּבָר שָׁם, אֱלִיעָז,

עוֹלָם, בְּתוֹךְ עוֹלָם, בְּתוֹךְ עוֹלָם

בּוֹעֵר בְּכֻלָּם?