[אַהֲבַת כַּלָּה יְקָרָה וַחֲתַן חוּפָּה יְשָׁרָה] / ר' שלום שבזי

אַהֲבַת כַּלָּה יְקָרָה,

וַחֲתַן חוּפָּה יְשָׁרָה,

דּוּגְמַת אַבְרָהָם וְשָׂרָה,

רֹאשׁ תְּחִלַּת אַהֲבָתִי.

לָהּ מְאֹד הוֹמֶה לְבָבִי,

חוֹשְׁקִים לִבְיָה וְלָבִיא,

לַעֲרוֹךְ נֵר מַעֲרָבִי,

אֶלְמְדָה חֻקִּי וְדָתִי.

שׁוּר גְּבֶרֶת, דַע בְּסוֹדָהּ,

חוֹשְׁקָהּ תָּמִיד לְדוֹדָהּ,

כִּי בְּאוֹר הוֹדוֹ יְסוֹדָהּ,

יִקְרְאָה לָהּ רַעֲיָתִי.

בָּא בְּרֹאשׁ הָרִים, יְדַלֵּג

בֵּין הֲדַס, לוֹלָב וְאֶתְרוֹג,

זֶה וְזֶה יַחְדָו יְשָׂרֵג,

וַעֲרָבָה סוֹף קְצָתִי.

זוּמְנוּ שִׁבְטַי בְּהַלֵּל,

לָבְשׁוּ יוֹפִי וּמִכְלוֹל,

סוֹדְרִים שִׁירָה לְגוֹלֵל,

אוֹר מְהוּדָּר לַעֲדָתִי.

יָרְדוּ צִבְאוֹת שְׁחָקִים,

שָׁמְעוּ קוֹלוֹת בְּרָקִים,

דִּבְּרוֹת עֶשֶׂר חֲקוּקִים

הֵן בְּלוּחוֹת שֶׁנְּחַלְתִּי.

מעננים וערפל

מקהלי כרע ונפל

החיים צורי, וכפל

את שׂכר עמי ובאתי.

שָׁמְעוּ עַמִּים וְזָעוּ,

רָעֲשׁוּ קָדִים וְנָעוּ,

נִבְהֲלוּ אוֹיְבַי וְלָעוּ

מֵהֲדָרִי יוֹם עֲלוֹתִי.

תִּקְּנוּ שִׁבְטֵי יְשָׁרִים

שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר סְפָרִים,

גַּם וְשִׁשָּׁה הַסְּדָרִים,

הֵם וּמֹשֶׁה הָאֲמִתִּי.

אַהֲבָתוֹ הָעֲדוּפָה

הִיא בְּאַפִּרְיוֹן רְצוּפָה,

זוֹרְחָה רֹאשׁ כָּל תְּקוּפָה,

אָף תְּקַם עַל רֹאשׁ שְׂפָתִי.

שַׁאֲלִי רַעְיָה בְּעָבוּר

הַנְהֲרִי, יָחִיד וְצִבּוּר,

רֹאשׁ חֳדָשִׁים בָּא בְּדִבּוּר,

וַאֲנִי בִּנְהַר פְּרָתִי.

צָלְחוּ יַחְדָּו חֲתָנַי,

יוֹם עֲלוֹת בִּשְׁנֵי אֲרוֹנַי,

אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה לְפָנַי,

נִשְׁמְעָה שִׁירַת קְהָתִי.