לוגו
קינה על מות הרב יהודה מצליח פאדובה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בְּיוֹם מַר כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה' לֵאמֹר, הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, הָרַב הַגָּדוֹל הֶחָכָם הַכּוֹלֵל כמוהר“ר יְהוּדָה מַצְלִיחַ פַּאדוֹבָה זצוק”ל, יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּכָה. יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה. וְאֵבֶל כָּבֵד הוּא, קוֹל הַקְּרִיאָה הוֹמֶה קִינִים הֶגֶה וָהִי, כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן וְכַיּוֹנִים הָגֹה יֶהְגּוּ אַךְ נְכָאִים הָעָם הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶַׁךְ, כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וְאוֹר חָשַׁךְ בְּאָהֳלָם. וְגַם אָנֹכִי לֹא אֶחְשֹׂךְ פִּי. אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי. כִּי כָל לֵבָב דַוָּי, וָאֶשָּׂא בְשִׂיחִי מְשָׁלִי:

מַה־זֶּה וְעַל מַה־זֶּה, אֲהָהּ, אֵיכָכָה

יָבֵשׁ וְנָבֵל צִיץ בְּהָרֵי זָמֶר!

אֻמְלַל בְּרוֹשׁ, תִּדְהָר וְכֶרֶם חָמֶר,

אָחוֹר כְּמוֹ נִכְלָמוּ,

יִתְיַצְּבוּ כַנֵּד, וְלֹא נִתָּכָה

מַר מִנְּהֶם, כָּל נוֹזְלֵיהֶם שָׁמָּה!

נוּגוֹת בְּנוֹת שִׁיר דָּמּוּ,

שָׂשׂוֹן וְכָל שִׂמְחָה כְעָשָׁן כָּלוּ,

שָׁרִים וְשָׁרוֹת נָדְדוּ אָזָלוּ.

אָנָּא, בְּנוֹת הַשִּׁיר! בְּכִי וָנֶהִי,

אִם שִׁירְכֶן חָדַל, הֲלֹא תִשֶּׂאנָה.

מִדְבַּר שְׁמָמָה סוֹפְדוֹת תִּרְעֶינָה,

וּמְקוֹם רְקֹד עַל נֵבֶל

הִנֵּה סְפֹק הַיּוֹם לְיָרֵךְ יֶהִי.

אַתֶּם, עֲיָנוֹת, נָא דְמָעוֹת תֵּנוּ

מָרוֹת כְּמַר הָאֵבֶל -

אִם נוֹזְלִים אֵין עוֹד אֲשֶׁר יִמְתָּקוּ,

אִם רַק ‘אֲהָהּ!’ מֵעִיר מְתִים יִנְאָקוּ

תִּפְתַּח, וְרַק לִבְכּוֹת, כְּהַיּוֹם פִּיהָ

אֶרֶץ, וְעִמָּהּ כָּל עֲצֵי הַיָּעַר,

אֶבֶן בְּקִיר תִּזְעַק וְעֵץ בַּשָּׁעַר,

יִשְׂאוּ הֲרָרִים בֶּכִי,

יִבְכֶּה מְאוֹר יוֹמָם בְּעוֹד יַגִּיהַּ.

אַךְ הַחֲרִישׁוּ לִי, וְכִמְעַט רָגַע

גַּם אַתְּ, מְלִיצָה, לֵכִי!

עַד מַחְשְׁבוֹתַי, כַּאֲשֶׁר נָבוֹכוּ,

שִׂיחָם וּמַר רוּחָם בְּמַר יִשְׁפֹּכוּ.

הֵן אֶחֱזֶה קָשָׁה, וְכֵן נִבְהַלְתִּי:

יוֹרֵד בְּרֹב בִּכְיוֹ כְּבֹא הַשֶּׁמַע,

כֵּהוּ מְאַת עֵינָיו בְּהַרְבּוֹת דֶּמַע,

רָפוּ כְנָפָיו, שַׁחוּ,

הוֹלֵךְ וְצוֹעֵק מַר: 'אֲהָהּ, אֻמְלָלְתִּי

מִי זֶה מְנַחֵם לִי? וְאָפֵס נֹחַם!

מֵעַי כְּסִיר יִרְתָּחוּ,

לֵב אֵין לְהָכִיל לִי רְחַב־יָדָיִם

שׁוֹט הַכְּאֵב שׁוֹטֵף כְּזֶרֶם מָיִם.

'מִיּוֹם קְצוֹת תֵּבֵל וְאַפְסֵי אָרֶץ

מוּעָף מְהַלֵּךְ אָן וְאָן הָיִיתִי,

לָתוּר מְנוּחָה לִי הֲכִי אִוִּיתִי

בָּהּ אֶשְׁקֳטָה רוֹגֵעַ,

בָּהּ אַחֲלִיף כֹּחִי וְאֶפְרֹץ פָּרֶץ,

אַחַר רְאוֹתִי כִּי, בְהָמִיר גָּבֶר

טוֹב מַעֲשָׂיו הָרֵעַ,

אָמִיר אֲנִי אִתּוֹ, וְנַפְשִׁי תֵלַהּ,

כִּי יִהְיוּ חַיַּי תְּלוּאִים סֶלָה.

'עַד שַׁעֲרֵי הָעִיר עֲלִיזָה בָאתִי,

עִיר הַמְּלוּכָה הִיא, וְשָׁם מִמַּעַל,

חוֹפֵף וּמִתְנַשֵּׂא וְנוֹצֵץ, יַעַל

כִּסֵּא כְמַרְאֵה זֹהַר:

כֵּס הַתְּבוּנָה הוּא! וְשָׁם מָצָאתִי

חוֹסֶה בְצִלּוֹ אִישׁ מְעוֹן הַשֵּׂכֶל

וִיפֵה פְרִי הַתֹּאַר,

מִיּוֹם לְיוֹם שָׁם רַעֲנָן יַפְרִיחַ:

הָאִישׁ יְהוּדָה הוּא, וְכֵן מַצְלִיחַ.

'כִּרְאוֹת אֲנִי פָנָיו אֲפִיקֵי דַעַת,

לִבִּי כְּעַל כָּל הוֹן בְּקִרְבִּי יָגֶל,

אָשִׁיר וְכַף אֶמְחֶה, רְקַע בָּרָגֶל;

הֵידָד! בְּגִיל קָרָאתִי,

אַךְ זֹאת מְנוּחָתִי, וְעֵת לָטַעַת

פֹּה נֶאֱמַן בֵּיתִי לְעוֹלָם סֶלָה!

כִּי טוֹב אֲשֶׁר מָצָאתִי

אַךְ טוֹב וְלֹא יָמִיר, אֲבָל הִנֵּהוּ

טוּבוֹ מְחַדֵּשׁ כָּל יְמֵי חַיֵּיהוּ.

'הִנֵּה כְרַב־חוֹבֵל, אֲשֶׁר מִנֶּגֶד

יִרְאֶה לְמוּל פָּנָיו מְחוֹז הַחֵפֶץ,

כִּי לֹא סְעָרוֹת עוֹד וְזֶרֶם נֵפֶץ

יִירָא, וְאַךְ שָׂמֵחַ,

עָלֵז לְבָבוֹ בוֹ וּמָלֵא מֶגֶד,

תָּרְנוֹ וּמִפְרָשָׂיו כְּבָר יָנִיחַ,

כֵּן אֶשְׂמְחָה בוֹטֵחַ -

אָכֵן כְּרַב־חוֹבֵל בְּחוֹף טוֹבֵעַ,

הָהּ, כִּי בְחוֹף חַיַּי אֱהִי גֹוֵעַ!

'אֶגְוַע! וְאֶגְוַע, כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי

לָעַד בְּרִית שָׁלוֹם כְּרֹת אֶת מָוֶת,

אוֹ כִּי בְנֵי רִשְׁפּוֹ בְּגֵיא צַלְמָוֶת

יִסָּתְרוּ מִמֶּנִּי!

אַךְ מַה־פְּשָׁעַי לָךְ וּמֶה עָשִׂיתִי,

הוֹי יוֹם, אֲשֶׁר לֹא יוֹם, אֲבָל גֵּיא אֹפֶל,

הַיּוֹם אֲשֶׁר, עוֹדֶנִּי

נִסְתָּר בְּצֵל אַפְסִי, לְיֵשׁ יָצָאתִי,

כִּי רַק לְמַעַן נוּד בְּתֵבֵל בָּאתִי?

'הִנֵּה אֱנוֹשׁ מִפָּז יְקַר־הָעֵרֶךְ

הַשַּׂר יְהוּדָה הוּא, אֲשֶׁר הִגַּעְתִּי

אֶל הַמְּנוּחָה בוֹ, וּבוֹ נָטַעְתִּי

בֵּיתִי! וְאִם אֵלֵכָה,

לֹא עָיְפָה נַפְשִׁי בְּרֹב הַדֶּרֶךְ,

כִּי יַחֲלִיפוּ מַעֲשָׂיו לִי כֹחַ.

עַתָּה (וְעֵינִי תֵכַהּ)

הַמָּוְתָה בוֹ שָׁלְחָה יָדֶיהָ,

לִשְׂחֹק בְּאֵיד נַפְשִׁי וּמַכְאוֹבֶיהָ.

'שֶׁמֶשׁ צְדָקָה הוּא אֲשֶׁר בִּזְרֹחַ

יָפֵץ עֲנַן אוֹרוֹ וְיָאֶר לָנוּ,

גַּם צֶאֱלִים נָטַע יְבוּל נָתָנוּ:

פִּרְיָם אֲשֶׁר הִבְשִׁילוּ,

מִזָּהֳרוֹ כִּי יִשְׁטְחוּ שָׁטֹחַ,

כַּנְפֵי בְרָקָיו נוֹצְצִים עָלֵימוֹ.

עַתָּה בְמַר הֵילִילוּ

עִמּוֹ בְּעֶרֶב יוֹם וְיוֹכַח אָמֶשׁ

בִּסְפוֹת בְּאֵין שֶׁמֶשׁ תְּבוּאוֹת שָׁמֶשׁ

'אָמְנָם, יְדִיד נַפְשִׁי, אֲשֶׁר עָלִיתָ

לֵאוֹר בְּאוֹר חַיִּים וְחַיֵּי נֵצַח,

אִם שָׁלְחָה (לֹא בָךְ) תְּמוּתָה רֶצַח,

כִּי בִי אֲנִי, עַבְדֶּךָ!

גַּם נַאֲקוֹתַי אֵל הֲלֹא אַשְׁבִּיתָה,

אִם לֹא נְכוֹחוֹת לָךְ בְּעֵת לִשְׂמֹחַ

עַל טוֹב מְנָת חֶלְקֶךָ.'

כֵּן מַחֲרִישׁ עָמַד וְשׁוֹמֵם שֶׁמַע,

עַל לֶחֱיוֹ בִּקְפֹא, כְּנָסוֹג, דֶּמַע.

אָז מִמְּרוֹמִים קוֹל עֲנוֹת שָׁמַעְתִּי

אֶל נַאֲקוֹת שִׁמְעוֹ אֲשֶׁר נָדַמּוּ

לֵאמֹר (וְרַנֵּן): 'אַךְ בְּצֶדֶק תַּמּוּ,

שִׁמְעִי, תְּלוּנוֹתֶיךָ!

אִם מִמְּךָ אֶל עָל, בְּנִי, נָסַעְתִּי -

הוֹאֵל וְהִתְנַחֵם, מְנַע מִבֶּכִי

קוֹל כָּל לְשׁוֹנוֹתֶיךָ:

כִּי הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר עָשַׂנִי,

וּבְיוֹם עֲלוֹתִי - הוּא עֲלוֹת צִוָּנִי.

'מִי יַעֲרֹב לִבּוֹ בְּיוֹם יִמַּסּוּ,

אָז כַּעֲלוֹת הַשּׁוֹר בְּהַשָּׁמָיִם,

הָרִים בְּלֶכְתָּם כַּנְּהָרוֹת מָיִם,

לִסְגֹּר בְּעַד הַזָּרֶם?

אוֹ מִי יְדַמֶּה כִּי, בְּעֵת נָשַׁסּוּ

מִשּׁוֹט כְּאֵב כָּל מַחְשְׁבוֹת לֵב גֶּבֶר

מִשּׁוֹט מְשַׁבֵּר גָּרֶם,

יִסְגֹּר בְּעַד עֵינָיו וְלֹא יִדְמָעוּ

יִסְגֹּר בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ דְבָרָיו לָעוּ?

'אַךְ אִם בְּעֵת יוּעַם מְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ

מִמִּפְלְשֵׂי עָבִים אֲשֶׁר נָסַבּוּ,

בֵּין סַעֲרוֹת תֵּימָן בְּרָקִים רָבוּ

הַרְעֵם בְּקוֹל מִמָּעַל,

וּלְבַב אֱנוֹשׁ יִשְׁמַע, יְהַלֵּךְ תֶּמֶס -

לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם תְּנוֹצֵץ קָשֶׁת:

אֵיכָה צֳרִי לֹא יָעַל

גַּם אֶל אֱנוֹשׁ דַּוָּי, אֲשֶׁר יִרְקִיעַ

עָלָיו מְעוּף צוּקָה וְכִי יָרִיעַ?

'הַסְכֵּת, בְּנִי, וּשְׁמַע: הֲלֹא תֵדָעָה,

כִּי הִנְנִי הַיּוֹם כְּשַׂר וָמֶלֶךְ;

לִפְנֵי כְבוֹד כִּסְאִי כְּנַחַל יֵלֶךְ

מִכָּל שְׁמָנַי רֵיחַ.

זֶה כָּל פְּרִי מִמַּעֲשַׂי אֶשְׂבָּעָה:

יָצִיץ עֲלֵי רֹאשִׁי כְּנֵזֶר נֹגַהּ.

עַתָּה לְכָה שָׂמֵחַ!

הוֹאֵל וְהִתְנַחֵם, וְתַחַת אֵפֶר

שָׂא נָא פְאֵר שִׁירִים וְאִמְרֵי שֶׁפֶר.

'נִטְעֵי יְשָׁרִים לָךְ הֲלֹא הִשְׁאַרְתִּי,

בָּם תַּעֲלֶה אֶבְרָה וְקַל כַּנֶּשֶׁר

תָּעוּף וְלֹא תִיעַף פְּעָמִים עֶשֶׂר

אֶל כָּל אֲשֶׁר אִישׁ שָׁמָּה:

הֵן הֵם פְּרִי בִטְנִי, אֲשֶׁר הֶעְשַׁרְתִּי

מִכָּל חֲמוּדוֹתַי, וְעוֹד יוֹסִיפוּ:'

וּבְמוֹ מְסִלָּה רָמָה

אָז נַעֲלָה קוֹל זֶה, וְהֵרִים אֵבֶר

שֵׁמַע, לְעוֹפֵף שָׂשׂ אֱלֵי כָל עֵבֶר.

אַחַי וְרֵעַי! זֶה אֲשֶׁר חָזִיתִי

יַכְאִיב, אֲבָל יַחְבֹּשׁ לְמַכָּתֵנוּ:

כִּי מֵת פְּאֵר הַדֹּר, אֲבָל אֵלֵינוּ,

וָחַי לְנַפְשׁוֹ סֶלָה:

וּכְבָר יְלִידָיו לַעֲלוֹת רָאִיתִי,

אַף כִּי כְבָר עָלוּ, וְגַם עוֹד מַעְלָה

תָּרוּם כְּמוֹ הֵחֵלָּה

בֵּיתָם וְתִפְאַרְתּוֹ, וּמֶה חָסַרְנוּ

צוּרוֹ יְמַלֵּא בָם וְלֹא נִגְזָרְנוּ.

אַתָּה אֲשֶׁר מֵעָל, יְקַר הָרוּחַ,

כָּל סַעֲרוֹת תֵּימָן, בְּיוֹם דָּרַכְתָּ

וַתַּעֲלֶה, אוֹתָם הֲלֹם הִשְׁלַכְתָּ

וַיִּתְּכוּ עָלֵינוּ -

אָנָּא דְמָמָה רוּחֲךָ יָפוּחַ

הָפֵץ עֲנַן יָגוֹן, וְאִם רָחַקְתָּ -

תָּאִיר עֲדֶן חֶשְׁכֵּנוּ.

כִּי כֵן בְּרַק שֶׁמֶשׁ הֲלֹם יוֹפִיעַ

בִּפְרֹשׂ כְּנָפָיו עַל פְּנֵי רָקִיעַ.


מֹשֶׁה כוֹתֵב בְּדֶמַע, מֹשֶׁה חַיִּים בלא“א יַעֲקֹב חַי לוּצָאטוֹ יצ”ו