כְּכִבְרַת אֲדָמָה שֶׁהִשְׁחִירָה בַּגֶּשֶׁם
סְדוּקָה וּנְכוֹנָה לְמַחְרֶשֶׁת-הַזְּמָן –
רָעַבְנוּ לִצְמֹחַ, צָמֵאנוּ לְגֶשֶׁם
תְּנוּפַת-הַזְּרִיעָה, שֶׁתַּפְלִיא בְּדָגָן.
בְּכָל מְאֹדֵנוּ הַמְתֵּן וְהַצְמֵחַ,
וְלֶחֶם רְדוֹת לְתוֹבְעֵי-מְזוֹנוֹת.
גַּם פֶּרַח הַפֶּרֶא בְּצֶבַע וָרֵיחַ
יִשָּׂא יִעוּדוֹ, וּזְכוּתוֹ תַעֲמֹד!
עַד יוֹם הָאָסִיף, וְהַיָּד הַמֻּנֶּפֶת
תִּקְצֹר תְּנוּבָתֵנוּ. גָּדִישׁ עַל גָּדִישׁ.
הַקָּמָה הַנּוֹפְלָה הַכְּמֵהָה הַשּוֹאֶפֶת
תִּלְחָן לָרְגָבִים אֶת בְּשׂוֹרַת הֶחָרִישׁ.
בּוֹכָה בִשְׁדוֹתֵינוּ הָרוּחַ הַשָּׁטָה.
בָּאִים הַחוֹרְשִׁים וְכָּבֵד צַעֲדָם.
וְעֵת יְהַפְּכוּנוּ – פָּנֵינוּ לְמַטָּה,
יֹאכְלוּ תִינוֹקוֹת אֶת הַלֶּחֶם הֶחָם!