כְּמוֹ מַעֲרָבוֹן הִיא אוֹהֶבֶת הַרְבֵּה הֲרוּגִים.

קָרְבָּנוֹת, קָרְבָּנוֹת, הִיא תּוֹבַעַת, בִּלְעֲדֵיהֶם

כֵּיצַד אֲפָאֵר מְנַצְּחִים?

יֵשׁ מְנַצְּחִים? אַתָּה שׁוֹאֵל וּמַחֲרִישׁ.

מִי שֶׁשּׂוֹרֵד הוּא גִּבּוֹר. וּמִי שֶׁעָזַר לוֹ לִשְׂרֹד

שְׁמוֹ הָלַךְ עִם הָרוּחַ הַמֵּצֵן אֶת הַלַּהַט

שֶׁרוֹבֵץ עַל פְּנֵי שְׂדֵה־הַקְּרָב.

בּוּשָׁה? תְּמֵהָה הַהִיסְטוֹרְיָה, בּוּשָׁה? מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי.

דִין וְחֶשְׁבּוֹן? עֲזֹב, אֵיזֶה פָּתוֹס.

פְּנֵי הַהִיסְטוֹרְיָה קָדִימָה, אָחוֹרָה, לְאָן מַבָּטָהּ?

יֵשׁ שֶׁהִיא מִתַּמֶּמֶת וּמְסַפֶּרֶת סִפּוּרֵי סַבְתָּא

עַל הָיֹה הָיָה, עַל אָבוֹת וּבָנִים, עֲלִילוֹת נִפְלָאוֹת, כְּאִלּוּ הֵחֵל

דְּבַר־מָה וּמַמְשִׁיךְ וּמַמְשִׁיךְ –

דָּבָר לֹא קָרָה. בְּהֶבְזֵק זִכָּרוֹן קוֹפֵא שֶׁהָיָה וְנוֹכֵחַ.

הַדָּם הוּא אוֹתוֹ הַדָּם. הַבָּשָׂר אוֹתוֹ הַבָּשָׂר.

-הַגֻּלְגֹּלֶת לֹא הִשְׁתַּנְתָה, וְאִם – אָז בִּמְעַט

וּמִתּוֹךְ אֲרֻבּוֹת עֵינֶיהָ נִבֶּטֶת אוֹתָהּ אֲפֵלָה.

הִיא זוֹרֶקֶת שֵׁמוֹת שֶׁל כַּמָּה מְלָכִים, נַהָגֵי מֵרוֹץ

כּוֹכְבֵי קוֹלְנוֹעַ אַלְמוֹתִיִּים. בְּנֵי אָדָם סְתָם

אֵינָם מְעַנְיְנִים אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה, אַף שֶׁהֵם

מְזוֹנָהּ הַיּוֹמִי. אַהֲבָה? הִיא שׁוֹתֶקֶת.

הָאוֹהֲבִים מִצִּדָּם גַּם הֵם פּוֹנִים לָהּ עֹרֶף

כִּי מַה כָּל הַזְמַנִּים לְעֻמַּת הָרֶגַע הַזֶּה

כַּאֲשֶׁר גּוּף וְעוֹד גּוּף נַעֲשִׂים גּוּף אֶחָד, כֻּלּוֹ נְשִׁימָה.

נְשִׁימָה? – הַהִיסְטוֹרְיָה שׁוֹאֶלֶת וְחֶרֶשׁ צוֹחֶקֶת צְחוֹק שֶׁל בְּדָיָה –

מָה אַתָּה סָח.