הֵם עוֹמְדִים בֵּין הָאֲבָנִים

כְּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ לְאָן.

הָאָבוֹת, פְּנֵיהֶם נְמוֹגוֹת, מוּתְשֵׁי זְכִירָה

כְּעָנָף שָׁבוּר תָּלוּי מֵעֵץ. הַנָּשִׁים

בְּלֹא רַחֲמִים, עֵינֵיהֶן פְּקוּחוֹת כְּשֶׁל אֹחַ.

אִמָּהוֹת מְרוֹקָנוֹת כְּמוֹ בָּלְעוּ תְּהוֹם.

עוֹמְדִים זָעִים כְּאִלּוּ בִּקְּשׁוּ לְהָנִיחַ לְגוּפָם

וְלָצֵאת לְמָקוֹם אַחֵר.

הוֹ, אֶרֶץ יָפָה, רוֹדֶפֶת

מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹף הָעוֹלָם

בְּשִׁטְחֵי הַצָּהֹב וְיָרֹק בְּצִלְלֵי עֲנָנִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ.

אֲפִלּוּ בְּקוֹץ וְדַרְדַּר תְּפַתִּי, בִּגְדִילָן וּבַרְקָן וָחוֹחַ

לָבוֹא בְּתוֹכֵךְ, לַחְדּר עָמֹק עָמֹק אֶל תּוֹכֵךְ

גּוּף בְּגוּף עַד לֹא־יֵדַע.

אֵיזוֹ אַהֲבָה נוֹרָאָה שָׁנָה בְּשָׁנָה, זִכָּרוֹן שֶׁאֵינוֹ חָדֵל

שֶׁנּוֹכֵחַ תָּמִיד כְּמוֹ פֶּצַע נִפְתָּח וּפוֹרֵחַ שׁוּב וָשׁוּב

בָּאָבִיב הַמַּטְרִיף אֶת הַדַּעַת וּכְבָר נוֹטֶה

לְקַיִץ קָצוּר, לַמֶּרְחָבִים הַשְּׂרוּפִים בְּאוֹר שֶׁאֵין לָשֵׂאת

וְעַכְשָׁו הַבֹּשֶׂם הַזֶּה בָּאֲוִיר שֶׁנִּמְזַג בְּמִין רֵיחַ

עוֹלֶה מֵהָאֲדָמָה וּמֵהָאֲבָנִים שֶׁפְּנֵיהֶן הִלְבִּינוּ.

הוֹ, בֶּן.