שָׁוְא אָעִירָה הַמֵּיתָרִים,
כִּי אַחֲטִיאָה הַמַּטָּרָה:
לִי חֲנוּטִים מֵעֲבָרִים,
לָמוֹ שְׂפַת כִּנּוֹרִי זָרָה.
וּבְתַעֲצֻמוֹת עֹז-עוֹלָמִים
תָּעִיק חָזִי בַּת-שִׁירָתִי…
הוֹי, כּוֹכָבַי הַחֲכָמִים,
הֲתָבִינוּ לִמְבוּכָתִי?
1900, פוצפ