אָנוּ נוֹהֲגִים לְקַנֵּא בַּצִּפֳּרִים מִשּׁוּם שֶׁהֵן עָפוֹת

וּלְעוֹלָם אֵינֶנּוּ מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶן עַל שֶׁאֵין לָהֵן יָדַיִם.

אַתָּה שָׁר וְכוֹתֵב לְנַעֲרָה אֵיךְ הָיִיתָ טָס אֵלֶיהָ

לוּ רַק הָיוּ לְךָ כְּנָפַיִם: לוּ כָּךְ הָיָה

לֹא יָכֹלְתָּ לְחַבֵּק וּלְלַטֵּף אוֹתָהּ

בִּשְׁעַת הָאַהֲבָה.

אֵיךְ נִרְאֵית הָאַהֲבָה

כְּשֶׁהִיא נַעֲשֵׂית בְּנִקּוּר עַל הַצַּוָּאר

כַּאֲשֶׁר הִיא נִרְמֶסֶת בָּרַגְלַיִם וּמוּצֵאת מִשִׁוּוּי מִשְׁקָלָהּ

וְנוֹצוֹת מְבוֹדְדוֹת גּוּף מִגּוּף.

וְאוּלַי מַעֲשֵׂה הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ, עִם כָּל הַנְּשִׁיקוֹת וְהַזֵּעָה

דוֹחֶה אֶת הַצִּפֳּרִים כְּפִי שֶׁדּוֹחִים אוֹתָנוּ הַחֶלְזוֹנוֹת.

בַּיָּדַיִם אֶפְשָׁר לְפָחוֹת לְחַקּוֹת כְּנָפַיִם

בְּעוֹד שֶׁהַצִּפֳּרִים נוֹתָרוֹת תָּמִיד חַסְרוֹת יָדַיִם.