בְּפֶתַח הַיּוֹם הֶחָדָשׁ… / יחיאל מר

בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת הַשֵׁנִי לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל

רְאֵה, אֵיךְ נִצַּבְנוּ בְּפֶתַח הַיּוֹם הַגָּבוֹהַּ

הַשַּׂגִּיא בְּיָפְיוֹ וְתוֹבֵעַ הֶגְיוֹן-פְּלָאָיו,

רְאֵה אֵיךְ נָבִיא אֶת הַלֵּב הֶחָרוּשׁ – לָשׁוּב וְלִנְטֹעַ

מוּל שֶׁמֶשׁ עוֹלָה – וְהַלַּיְלָה חָרַת סִמָּנָיו!

רְאֵה, אֵיךְ קָטֹנּוּ, בַּחֲנֹט הַפְּלִיאָה אֶת פַּגֶּיהָ,

עִם בֹּקֶר נִשְׁאַף צְלָלִים, בְּאֵין כֹּחַ לָשֵׂאת אוֹרוֹתָיו.

כִּי אָשַׁמְנוּ מְאֹד, וּכְאֵשֶׁת-מַקְבֶּת הָרוֹחֶצֶת יָדֶיהָ

נִטְבֹּל אֶת נַפְשֵׁנוּ בִּשְׁמֵי-הַזְרִיחוֹת – וְלַשָּׁוְא!

רְאֵה אֶת עָנְיֵנוּ עַתָּה, שֶׁלְפֶתַע אֻשַּׁרְנוּ

וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ כִּשְׁרוֹן-הַשִׂמְחָה הַבָּרָה הַבּוֹנָה!

וְעֵינֵינוּ בּוֹהוֹת בִּמְבוֹאוֹת, כִּי לִכְמֹהַּ אָמַרְנוּ,

וְהִטַּלְנוּ עַל סְדַן הַכְּמִיהָה אֶת יְקָר-הָאֻמָּה וְאוֹנָהּ!

הַבֹּקֶר לַיּוֹם הֶחָדָשׁ! וְעַיִן תְּפַךְ מִן הַסֶּלַע,

וְאַל יְרֻסַּק זֶה הַנֵּס לִקְרָעִים בִּידֵי-הַבּוֹנִים!

נֵדַע נָא לִהְיוֹת גְּדוֹלִים בְּשָׁעָה גְּדוֹלָה אֵין דּוֹמֶה לָהּ

נָבוֹאָה בְּשַׁעַר הַיּוֹם, קְרוּעֵי-לְבָבוֹת, וּנְכוֹנִים!!