לחן: עממי־חסידי
רַב הַלַּיְלָה, רַב שִׁירֵנוּ
הַבּוֹקֵעַ לַשָּׁמַיִם,
שׁוּבִי שׁוּבִי הוֹרָתֵנוּ,
מְחֻדֶּשֶׁת שִׁבְעָתַיִם.
שׁוּבִי שׁוּבִי וְנָסֹב,
כִּי דַרְכֵּנוּ אֵין לָהּ סוֹף,
כִּי עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת,
כִּי לִבֵּנוּ לֵב אֶחָד
מֵעוֹלָם וַעֲדֵי עַד,
כִּי עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת.
עוֹד, וְעוֹד,
הָרִקּוּד אַל יַעֲמֹד
וְהַזֶּמֶר אַל יִשְׁקֹט,
יָד אֶל יָד,
שִׁיר אֶל שִׁיר,
שִׁיר אֶל שִׁיר
יָד אֶל יָד,
הוֹרָה — מַעְגָּל אֶחָד!
יוֹם וָלַיְלָה, יוֹם וָלֵיל,
אַתְּ בּוֹעֶרֶת לִי בַּלֵּב,
לָךְ כֹּחוֹתֵינוּ עוֹד לֹא תַּמּוּ —
הוֹרָה, הוֹרָה, דַּבְּרִי שִׁיר,
בְּהָרַיִךְ אוֹר מֵאִיר,
כִּי אֶלֶף דּוֹר עָלֶיךָ קָמוּ.
נִגּוּנֵינוּ, נִגּוּנַיִךְ
עוֹד עוֹלִים אֶל הַשָּׁמַיִם,
שׁוּבִי שׁוּבִי אֶל בָּנַיִךְ,
אֶל חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם.
שׁוּבִי שׁוּבִי וְנָסֹב,
כִּי דַרְכֵּנוּ אֵין לָהּ סוֹף,
כִּי עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת,
כִּי לִבֵּנוּ לֵב אֶחָד
מֵעוֹלָם וַעֲדֵי עַד,
כִּי עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת.
עוֹד, וְעוֹד