פַּעַם לא הִסְתַּפַּקְתִּי בְּפָנֶיךָ
הֵם אָמְרוּ לִי לֵךְ אֶל הַחַיּוֹת לֵךְ אֶל לֵב הָאוֹר. לֵךְ.
אֲנִי חוֹשֵׁב עָלֶיךָ בְּאַהֲבָה
וּלְמַה אֲדַמֶּה אֶת אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ? לְמָה?
הָלַכְתִּי אֶל הַחַיּוֹת וְנִשְׂרַפְתִּי בָּאֵשׁ
וּבָכִיתִי עִוֵּר בָּאֵפֶר.
פַּעַם לֹא הִסְתַּפַּקְתִּי בְּפָנֶיךָ.
"וָאוֹצִיא אֶת כָּל חַיּוֹת־הַיָּם הָרְדוּמוֹת
אֶת כָּל עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם הַנּוֹרָאִים
וְאֶת כָּל מִפְלָצוֹת הַיַּבָּשָׁה הַיָּפוֹת
וָאוֹלִיךְ אוֹתָן לָאָרֶץ הַקָּשָׁה.
וָאוֹלִיךְ אוֹתָן בַּיָּם הֶחָצוּי וּבַיַּבָּשָׁה הַשְּׂרוּפָה.
אוֹלִיךְ אוֹתָן יָפוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת בְּדָם הֶחָצוּי הַמְדֻיָּק
אֶל הָאָרֶץ הַיָּפָה".
הַכֹּל מִתְפּוֹרֵר. אֲנִי חוֹזֵר מֵהַמִּדְבָּר
כְּמוֹ אוֹת מְהַלֵּךְ בַּאֲוִיר. כְּמוֹ חָזוֹן טָבוּעַ בַּקִּיר.
אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר: הַכֹּל מִתְפּוֹרֵר.
אֲנִי מוֹלִיךְ אֶת עַצְמִי אֶל הַמִּדְבָּר
בְּלִי רָצוֹן, בְּלִי חֶמְדָּה, בִּכְאֵב.
עָיֵף אֶל הַמִּדְבָּר אֶל אַרְבָּעִים הַשָּׁנִים הָרָעוֹת.
עָיֵף אֶל הָאֵשׁ. אֲנִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ
אוֹהֵב חוֹזֵר. הַמִּלִּים
וְהַחַיּוֹת, הַפָּנִים וְהָאֵפֶר.
בְּצֶלֶם אָדָם לְהִכָּנֵס אֶל הָאֵפֶר
וּבְצֶלֶם אָדָם לָצֵאת מִמֶּנּוּ.