הַשֶּׁמֶשׁ הַיָּרֵחַ וּצְבָא הַכּוֹכָבִים
כֻּלָּם לְפִי עֵדוּת הָרַעַד
שֶׁל הַיָּד שֶׁלִּי בִּמְכוֹנַת אֱמֶת
הַיְּקוּמִית כְּמוֹ
שִׁכּוֹרִים סָבִים.
וְלוּ הָיוּ יוֹדְעִים כֻּלָּם
שֶׁתְּנוּעָתָם כְּסִיל וְכִימָה,
מוּנַעַת שָׁם הַרְחֵק
מַמָּשׁ בְּכָל הַמַּצָּבִים,
בְּהַשְׁפָּעַת הַזִּיו הַדַּק אֲשֶׁר מוּפָץ
כָּאן בֵּין הַחֵיק וְהַפִּטְמָה,
שֶׁל שְׁנֵי הָאוֹהֲבִים.