הָרֶיךָ, גָּלִיל, כְּכָל הֶהָרִים.

צָהֹב וְיָרֹק וּסְלָעִים וְכָרִים.

מִבֵּין צַלְעוֹתֶיךָ הַצֵּל הַקָּלִיל.

אוּלָם הֶהָרִים – עוֹד לֹא זֶה הַגָּלִיל.

וְגַם שַׁדְמוֹתֶיךָ, כְּכָל הַשָּׂדוֹת.

בְּחֵיק אַדְמָתָם צְפוּנִים הַסּוֹדוֹת

שֶׁל לֶחֶם לָבָן, שֶׁל הַפְּרִי הָאָצִיל.

אוּלָם הַשָּׂדוֹת – עוֹד לֹא זֶה הַגָּלִיל.

וְכֵן גַּם בָּנֶיךָ, כְּכָל אֲנָשִׁים.

יְמֵי הֶעָמָל, אֲרֻכִּים וְקָשִׁים.

חָרְתוּ חֲרִיצִים עֲמֻקִּים עַל פָּנִים.

אוּלָם הַגָּלִיל – לֹא הוּא הַבָּנִים.

עַל פְּנֵי הֶהָרִים וּבְלֵב הַבָּנִים

קֶסֶם זִכְרוֹן מֵאַלְפֵי הַשָּׁנִים.

הוּא הַבּוֹכֶה בִּצְלִילֵי הֶחָלִיל.

הוּא הַגָּלִיל.

נהלל, 29.5.1941