מִכְתָּמִים / חיים יעקב אונגר
(ה’תר"ח.)
אֶל כִּילַי גְּדָל פֶּה. 🔗
רַבַּת בְּרוּחַ שְׂפָתֶיךָ עֲמִיתְךָ הוֹכַחְתָּ,
לְחֶסֶד צֶדֶק וַעֲנָוָה פִיךָ פָתַחְתָּ –
יָדַעְתִּי, כִּי שְׁלָשְׁתָּם מִלִּבְּךָ יָצָאוּ.
כִּי מִדֵּי אִישׁ עָנִי דוֹפֵק עַל דְּלָתֶךָ,
מִתֵּת לוֹ אֲגוֹרַת כֶּסֶף תַּקְשֶׁה לִבֶּךָ,
“לֵךְ”, תֹּאמַר, “הַיּוֹם רֵיקָם פָּנַי יֵרָאוּ”.
אֶל 🔗
אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתָּה, מוֹשֵׁל הָאֲדָמָה,
הֲלֹא כָמוֹהוּ לְשׁוֹנוֹת בְּנֵי קֶדֶם בָּלַלְתָּ;
אָכֵן אֱנוֹשׁ אַתָּה, אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה,
וְאֵין פֹּה אִתָּנוּ יוֹדֵעַ מַה פָּעַלְתָּ.
הָעִלֵּג וְהַשִּׁכּוֹר. 🔗
“מַה תְּדַלֵּג וְתָנוּעַ כְּפִסֵּחַ שְׁתֵּי רַגְלָיִם?”
שָׁאַל עִלֵּג לָשׁוֹן אֵת הַשִּׁכּוֹר אֶפְרָיִם. –
“יָד לְפֶה!” עָנָהוּ הַשִּׁכּוֹר בְּמִרְמָה וָשֶׁצֶף,
“פֶּן יִשָּׁמַע קוֹלְךָ וּכְדַי לַעַג וָקֶצֶף”.
חוֹנִי הַמְּעַגֵּל. 🔗
לֹא נִפְלָאת בְעֵינַי, כִּי שִׁבְעִים שָׁנָה נִרְדַּמְתָּ;
רַבִּים יְבַלּוּ שְׁנוֹתָם בַּעֲצַלְתַּיִם וּתְנוּמָה;
אַךְ זֹאת בְּעֵינַי יִפָּלֵא, כִּי הֱקִיצוֹתָ וְקַמְתָּ,
הֲלֹא אֵין גַּם אֶחָד מַאֲמִין, כִּי הָיָה לְךָ תְקוּמָה.
אֶל פָּקִיד פַּלְמוֹנִי. 🔗
שְׁמַעְתִּיךָ זֶה כַּבִּיר מִתְפָּאֵר עָלֵינוּ,
כִּי אַתָּה מְנַהֲלֵנוּ וּמַחֲזִיק בְּיָדֵינוּ,
וּלְפָנֶיךָ לֹא הָיָה נָשִׂיא כָמוֹךָ.
שָׁגִיתָ, אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמַיִם,
וְזֶה לְךָ הַיּוֹם כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה פַעֲמַיִם
בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה נָשִׂיא: חֲמוֹר – כָּמוֹךָ.
אֶל רוֹפֵא אֱלִיל. 🔗
רוֹפֵא נִפְלָא, פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ,
כִּי נְכֵה הָרַגְלַיִם רִפֵּאתָ בְסַמֶּיךָ;
טֶרֶם כִּלָּה לִשְׁתּוֹת גֵהָה מִכּוֹסֶךָ,
כְּאַחַד הָאָדָם הָלַךְ – בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.
אֶל מַחְלָה בַת דִּבְרִי. 🔗
בַּת דִּבְרִי, כֵּנִים וְנֶאֱמָנִים דְּבָרָיִךְ,
מִן הַמַּחֲלָה יְחִי הַחוֹלֶה אֲשֶׁר בִּקַּרְתְּ,
אִם לֹא מֵת נֶגְדֵּךְ מֵרוּחַ שְׂפָתָיִךְ;
כִּי כָעֵת, מַחְלָה, פִּיךְ כַּתֹּפֶת פָּעַרְתְּ.
אֶל אִשָּׁה זוֹלֵלָה. 🔗
עֵת אִמֵּךְ הָרִאשׁוֹנָה שָׂמָה בַכֶּלִי
מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת, אֲשֶׁר לָקְחָה בַשֶּׁלִי,
חֵלֶק כְּחֵלֶק נָתְנָה לְאִישָׁהּ וְאָכַל עִמָּהּ.
וְאַתְּ תִּקְחִי לְנַפְשֵׁךְ מָנָה אַחַת אַפַּיִם
וּלְבַעֲלֵךְ תִּתְּנִי רַק עַצְמוֹת הַלְּחָיַיִּם –
עָלַיִךְ יִמְשׁוֹל הַמּוֹשֵׁל: “בִּתָּהּ כְּאִמָּהּ”?!