לְיַעֲקֹב בֶּן יְשַׁעְיָהוּ הַסַּנֵגוֹר הַכָּשֵׁר

אֲשֶׁר עָמְדוּ רַגְלָיו עַל הַר הַזֵּיתִים,

מֵאֵת הַקַּטֵּגוֹר הַלְּאֻמִּי יְהוּדָה בֶּן אָשֵׁר

אֲשֶׁר קָם הַשָׁנָה מֵעִם הַמֵּתִים,

מִגַּבְרָא דְמוֹקִיר יָתֵיהּ וְרָחִים –

בְּרָכָה לְרֹאשׁ שְׁנַת הָאֶזְרָחִים.

תַּתַצַ"ב.

סטפ“ב י”ב טבת בשנת יעקב בן ישעיה מזאה

[לפ“ק אחרי גרוש ה”יודין"¹] ממאסקוי.