רְאִי, הַלַּיְלָה כָבֵד, חֲלוֹמוֹת הַמּוֹרָא בְּצִלּוֹ.

אִסְפִינִי חֵיקֵךְ…

אֵין אִישׁ כָּאן מוּכָן לְוַתֵּר מַעֲנִי עַל שֶׁלּוֹ,

מִלְבַדֵּךְ…

הֱיִי סַלְחָנִית עִמָּדִי, הֱיִי סַלָחִנית כַּדְּמָמָה

מְבַשֶּׂרֶת הָאוֹר…

כִּי עָרַכְתִּי מוֹקֵד לַתִּקְוָה, וְהוֹלַכְתִּי עִמִּי אֶת דָּמָה —

עִזְרִינִי לַחְזֹר…

חִבְשִׁי אֶת פְּצָעַי לִבְקָרִים. זֶה מִצְחִי בַּכָּרִים

מוּזָר וְחִוֵּר…

אִמְרִי שֶׁהָיָה זֶה חֲלוֹם, וּמָחָר נִהְיֶה אֲחֵרִים —

וְיָפִים יוֹתֵר…

וְשִׂימִי יָדֵךְ עַל עֵינַי, וְהֵיטַבְתִּי רְאוֹת

תְּהוֹם מַחְשַׁכַּי…

וֶהֱיִי קְלוּעָה סְבִיבִי, כְּמוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת

בְּכֶתֶר הַדְּוַי…