– “מֵאַיִן תָּבוֹאָה?”
– מִמִּזְרַח הַשֶׁמֶשׁ אָנֹכִי – מִכְּנָעַן.
שָׁם בּוֹכִים הֶהָרִים, נִגָּרוֹת יַרְדֵּנָה
הַדְּמָעוֹת הַקָּרוֹת, הַשְּׁקוּפוֹת כְּבָרֶקֶת.
מִנַּהֲמַת לִבִּי קָרָאתִי – וַיַּעַן
הַשּׁוּעָל מִבָּמוֹת-הַיַּעַר, שֶׁהֵנָּה
הֵרִיעוּ מִשִּׁירוֹת בַּת-צִיּוֹן צוֹחֶקֶת…
– “וּמְצוּדוֹת יְהוּדָה?”
– הַחוֹמוֹת הַבְּצוּרוֹת – תֵּל עוֹלָם וּשְׁמָמָה,
אַךְ שִׁבְרֵי מַצֵּבוֹת עַל קִבְרוֹת הָאֻמָּה,
וְחוֹפֵף עֲלֵיהֶם יְגוֹן-הָעוֹלָמִים,
אַף שִׁירוֹת הֶעָבָר לֹא קִנְּנוּ בָּמוֹ;
וִילַהֵט הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָסַךְ אַךְ תְּנוּמָה
וְהוֹבִישׁ אֶת נַהֲרֵי נַחֲלֵי הַדָּמִים.
– “וְקִבְרוֹת קַנָּאַי?”
– שְׁאַל עֵיט הֶהָרִים, שֶׁנִּקֵּר עֵינֵיהֶם,
שְׁאַל אֶת הַכֶּלֶב, אֵי יְגָרֵם עֲצָמָיו,
שְׁאַל אֶת הָרוּחַ, אֵי יִזְרֶה עֲפָרָיו, -
וְאַל תִּשְׁאַל אֶת עַמְּךָ, מְאַשְּׁרָיו וַחֲכָמָיו,
הַקּוֹרְאִים “פָּרִיצִים” לַטּוֹבִים בִּבְנֵיהֶם
וּמוֹחִים שֵׁם קְדוֹשָׁיו מִלִּבּוֹ וּסְפָרָיו.
– “מַה נִּשְׁאַר, הַגִּידָה”.
– כָּל מְעָרוֹת הֶהָרִים – לַגִּבּוֹר בְּעַמָּיו,
וּנְקִיקֵי הַסְּלָעִים - לַשּׁוֹאֵף לִנְקָמָה,
וּמְרוֹמֵי הַשָּׂדֶה, שְׂדוֹת מְכוֹרָתוֹ,
לְהַרְטִיב וּלְהַשְׁקוֹת בְּחֶלְבּוֹ וּבְדָמָיו
אֶת עֵמֶק הַשָּׁרוֹן וּנְאוֹת-הָאֲדָמָה
בְּיוֹם יָשׁוּב עַמּוֹ וְגָאַל נַחֲלָתוֹ.
Heidelberg