לוגו
בימי יקותיאל
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בִּימֵי יְקוּתִיאֵל אֲשֶׁר נִגְמָרוּ

אוֹת כִּי שְׁחָקִים לַחֲלֹף יֻצָּרוּ!

שִׂימוּ לְבַבְכֶם, תֵּדְעוּ, כִּי הַזְּמָן

יָכִין לְעַם שִׂיחוֹת וְלֹא נוֹצָרוּ,

יִקְחוּ יְמוֹתָיו עַם וְגַם עַם יִתְּנוּ,

עַד אֶחֱשֹׁב כִּי עִם אֱנוֹשׁ יִסְחָרוּ!

לֹא אֵדְעָה זֹאת, כַּאֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ

כָּל אַנֲשֵׁי לֵבָב אֲשֶׁר נִזְכָּרוּ:

אִם הַנְּפָשׁוֹת הַגְּוִיּוֹת מָאֲסוּ

אוֹ הַנְּשָׁמוֹת לַעֲלוֹת יִפְצָרוּ?

מַה נּוֹאֲלוּ הָאוֹמְרִים “תֵּבֵל חֲלוֹם!”

אֵיךְ שָׁכְחוּ דָבָר וְלֹא זָכָרוּ:

כֶּן-הוּא כְּדִבְרֵיהֶם, אֲבָל הוּא מֵאֲשֶׁר

שָׁוְא דִּבְּרוּ לָאִישׁ וְלֹא נִפְתָּרוּ!

הוּכַן בְּקִרְבָּה לַתְּלָאוֹת מַאֲרָב

וּכְמִפְּנֵי הַבּוֹעֲרִים נִסְתָּרוּ,

כֻּפַּר בְּרִית מַלְכֵי אֲדָמָה עִם שְׁאוֹל,

גַּם מַחְשְבוֹת הַרוֹזְנִים הֻפָרוּ.

מַה קָּרְאוּ עַמִּים וְלֹא עָנוּ, עֲדֵי

קָרָא שְׁאוֹל לָהֶם וּפִיו לֹא מָרוּ!

שָׁבַת גּאוֹן עַזִים וְשָׂרִים שָׁחֲחוּ,

כִּי כַעֲבָדִים אֶל שְׁאוֹל נִמְכָּרוּ,

פּתְאֹם לְפֶתַע יָרְדוּ יַחַד לְבוֹר,

לֹא מָצְאוּ כֹחַ וְלֹא עָצָרוּ,

אֶשְׁתּוֹלֲלוּ יַחַד וְרֵיקָם הָלְכוּ

מִתּוֹעֲפוֹת כַּסְפָּם אֲשֶׁר צָבָרוּ,

לֹא נֵאשֲׁאַר מִכָּל כּבוֹדָם בִּלְעֲדֵי

הֵם הַבְּלוֹאיִם בַּאֲשֶׁר נִקְבָּרוּ.

בָּאוּ בְמַחְשַׁכִּים וְאָזְנָם פִּתְּחָה

תַּחַת בְּרִיחִים בַּעֲדָם סָגָרוּ!

כַּתַּר מְעַט, מָוֶת, וְיָדֶיךָ אֱסֹף!

מַה תַּעֲרֹץ דַּלִים בְּיָד נִסְכָּרוּ?

דִּמּוּ יְצוּרִים כִּי בְצֶדֶק תִּשְׁפְּטֵם –

וּדְבָרְךָ לֹא כֵן כּמוֹ שָׁעָרוּ,

כִּי בָךְ אֲנָשִׁים נֶעֱזָרִים כָּשְׁלוּ,

וּבָךְ אֲנָשִׁים כּוֹשְׁלִים נֶעְזָרוּ.

אִם לָעֲגוּ עַזִים וְעַלִיזִים לְךָ –

הִנֵּה מְאֹד מִפַּחְדְּךָ סָמָרוּ.

אֵשׁ בָּאֲרָזִים נָפְלָה – מַה יַּעֲשׂוּ

אֵפוֹא אֲזוֹבֵי קִיר, בְּיָד נִקְצָרוּ?

אֶרְאֶה פְנֵי תֵבֵל, יְדִידַי, זוֹעֲפִים

יִתְנַכְּרוּ אֵלַי וְלֹא נִכָּרוּ –

עַל כֵּן שְׁעוּ מִנִּי, אֲמָרֵר בַּבְּכִי,

מַה תִּקְצְפוּ עָלַי וּמַה תִּגְעָרוּ?

אַל תִּשְׁאֲלוּ עַל מֶה שְׂפָתַי צָלֲלוּ –

כִּי מֵעֲלֵי רֹאשִׁי צְלָלַי סָרוּ.

אָבַד יְקוּתִיאֵל, אֲשֶׁר הָאוֹבְדִים

בּוֹ עָתְקוּ חַיִל וְגַּם גָּבָרוּ,

כַּפְתּוֹר – אֲשֶׁר הֻכָּה וְסִפִּים רָעֲשׁוּ,

יָכִין – אֲשֶׁר נָפַל וְגֻלּוֹת סָרוּ!

חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת מְאוֹרִים נִגְאֲלוּ

וִיְמֵי אֲדָמָה אַחֲרָיו יוּאָרוּ.

לֹא יָדְעָה נַפְשִׁי, אֲבָל הַיּוֹם לְבַד,

אִם יִמְאֲסוּ יָמִים וְאִם יִבְחָרוּ,

עַד לָקְחוּ מִבְחַר אֱנוֹשׁ – וָאֵדְעָה,

כִּי יָלְדוּ אָוֶן וְעָמָל הָרוּ.

אָכֵן לְעֻמָּתִי פְּנֵיהֶם חִזְקוּ –

כִּי אַדְעָה פִשְׁעָם וְלֹא יֶחְוָרוּ!

אִם נָדְרוּ נֶדֶר לְהַשְׁחִית כָּל יְקָר –

בּוֹ שִׁלְּמוּ נִדְרָם אֲשֶׁר נָדָרוּ!

הִוָסְדוּ הִוָּעֲדוּ, הַמּוֹשְׁלִים,

הִתְנַגְּשׁוּ, הִתְקַדּשׁוּ, הִבָּרוּ!

חוּשׁוּ לְעֶזְרָתִי וְיָדַי חַזְּקוּ,

כִּי מַחְשְבוֹתַי אַחֲרָיו נֶאְסָרוּ.

גַּם הַדְּמָעוֹת גָּרְעוּ חֹק נַחֲלָה,

כִּי כַאֲפִיקֵי נַחֲלָה נִּגָּרוּ –

אַךְ הַלְּבָבוֹת כַּשְּׁמִירִים חָזְקוּ,

כִּי נָשְׂאוּ כָזֹאת וְלֹא נִגְזָרוּ!

הוָֹה, אֲשֶׁר לֹא תוּכְלוּ עוֹד כַּפְּרָהּ,

הוָֹה, אֲשֶׁר לָהּ כָּל לְבָבוֹת חָרוּ:

יִּקָּפְצוּ, יִנָּפְצוּ, יִנָּתְצוּ,

יִמָּאֲסוּ, יִנָּתְסוּ, יִתָּרוּ,

יִתְבּוֹלֲלוּ, יִתְמוֹלֲלוּ, יִתְגּוֹלֲלוּ,

יִתְהוֹלֲלוּ, יִתְחוֹלֲלוּ, יֵאָרוּ, –

תֵּקַל בְּעֵינֵינוּ – עֲדֵי יִתְפַּלְּצוּן

לָהּ מוֹסְדֵי אֶרֶץ וְיִתְפּוֹרָרוּ!

אַל תַּעֲבִירוּ קוֹל בְּאֶרֶץ הַצְּבִי,

פֶּן יִרְגְּזוּן הָרִים וְיִתְעַרְעָרוּ!

עַמִּי, סְפֹד, כִּי הַכְּרוּב סָר מִדְּבִיר

וּכְלֵי קְרָב וּכְלֵי יְקָר נִפְזָרוּ,

וּזְעַק לְפִי-קֶרֶת וְהֵילֵל, כִּי אֲרוֹן

נִלְקַח וְלוּחוֹת הַבְּרִית נִשְׁבָּרוּ.

נֶהְפַּךְ לְךָ נִיסָן, אֲשֶׁר הָיָה לְנֵס,

נָסוּ צְלָלֶיךָ וְגַם עָבָרוּ –

הַיּוֹם, אֲשֶׁר עָלָה אֲרִי מִסֻּבְּכוֹ,

הַיּוֹם, אֲרָיוֹת עַל אֲרִיאֵל צָרוּ,

הַיּוֹם, עֲטֶרֶת עַם-צְבִי בּוֹ נָפְלָה,

הַיּוֹם, תְּמִידֵי מִזְבְּחוֹ הוּסָרוּ,

הַיּוֹם, יְסוֹד הֵיכָל פְּנִימִי הָעֳרָה,

הַיּוֹם, בְּתוֹכוֹ מוֹקְדִים בָּעָרוּ,

הַיּוֹם, בְּקֶרֶב מוֹעֲדֵי אֵל שָׁאֲגוּ

הַאוֹמְרִים לָהֶם “עָרוּ עָרוּ”,

הַיּוֹם, בְּתוּלַת בַּת-יְהוּדָה הָגְלְתָה,

הַיּוֹם, שְׁלָלָהּ אוֹיְבִים בָּזָרוּ.

נִשְׁכַּח כְּאֵב שָׁאוּל וְיוֹנָתָן בְּנוֹ

וּכְאֵב בְּנוֹ אָמוֹן אֲשֶׁר דָּקָרוּ,

וּכְאֵב גְּדַלְיָה בֶן-אֲחִיקָם אַחֲרָיו,

וּכְאֵב עֲשֶׂרֶת שׁוֹפְטִים אֻסָּרוּ!

אַל תִּתְמְהוּ, אַנְשֵׁי אֲדָמָה, עַל דְּבַר

שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ אֲשֶׁר קָדָרו:

לוּ חָדְרוּ לִקְצֵה כְאֵבִי – יָרְדוּ

לִקְצֵה תְהוֹם וּלְפִי שְׁאוֹל נִפְזָרוּ!

שָׂבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים וְהַגִּיל נֶאֱסַף,

יוֹם רֻתְּקוּ רַגְלָיו וְיוֹם נֶאְסָרוּ.

נָפַל בְּרוֹשׁ עַל בֵּין עֲבוֹתִים גָּבְהָה

קוֹמַת סְעַפּוֹתָיו אֲשֶׁר נִצְמָרוּ,

נָפַל שְׁנַת תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע שַׂר גְּבִיר

בִּידֵי מְרֵעִים אַחֲרָיו נָעָרוּ.

יִגְדַּל לְעוֹלָם שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב,

כִּי מִשְׁפְּטֵי צִדְקוֹ מְאֹד יָשָׁרוּ:

רָאָה דְמֵי עַבְדּוֹ לְפָנָיו צוֹעֲקִים

וַיִדְרְשֵׁם מִיַּד רְשָׁעִים זָרוּ,

יוֹם תֵּת פְּקֻדָּתָם שְׁנַת תֵּ"ת הָיְתָה

בַּיוֹם אֲשֶׁר שׁוּחָה לְפָנָיו כָּרוּ.

הָיָה יְקוּתִיאֵל כְּסֶלַע יָקְתְאֵל

בּוֹ נִשְׁמְטוּ זָרִים וְגַם זוֹרָרוּ,

הָיָה יְקוּתִיאֵל כּתֹרֶן הֹעֲלָה

עַל הַר, אֲשֶׁר בּוֹ עוֹבְרִים אֻשָּׁרו,

הָיָה יְקוּתִיאֵל כְּזַיִת רַעֲנָן,

אוֹ כַאֲרָזִים בַּלְּבָנוֹן פָּרוּ,

הָיָה יְקוּתִיאֵל כְּמֶלֶך בַּגְּדוּד,

אֶל אָהֳלוֹ הַמַּחֲנוֹת צָפָרוּ,

שָׁם נִקְבְּצוּ דַיּוֹת, וְשָׁמָּה קִנְנוּ

כָּל צִפֳּרֵי כָנָף וְשָׁם דָּגָרוּ.

מִשְׂרַת מְלָכִים עַל כְּתֵפָיו הָיְתָה

וּלְפִי דְבָרוֹ הַגְּבִירִים שָׂרוּ,

וּלְמוֹעֲצוֹתָיו יִדְּמוּ הַיּוֹעֲצִים

וּלְמַחְשְׁבוֹתָיו נוֹאֲלוּ, נִבְעָרוּ.

שָׂמוּ מְלָכִים כַּף לְפִיהֶם, וַהֲמוֹ

שָׂרִים בְּמִלֵּיהֶם לְךָ עָצָרוּ.

יָתֵד, אֲשֶׁר מֵאָהֳלֵנוּ נִגְדְּעָה –

הָהּ לַחֲבָלֶיהָ אֲשֶׁר הֻתָּרוּ!

גֶּפֶן אֲשֶׁר שׂוֹרֵק בְּכַרְמִי נִטְּעָה –

הָהּ לַעֲנָפֶיהָ אֲשֶׁר נִזְמָרוּ!

לִבִּי לְצִיּוֹן כַּחֲלִילִים יָהֱמֶה,

וּלְקוֹל בְּכִיתָהּ רַחֲמַי נִכְמָרוּ,

תִּזְעַק: אֲהָהּ, כִּי נָפְלָה חוֹמָה אֲשֶׁר

בָּהּ נִשְׂגְּבוּ עַמִּי וּבָה נִבְצָרוּ,

סָרוּ נְטִישֶׁיהָ וְנִגְלָה הַיְסוֹד

בָּהּ, וַאֲבָנֶיהָ לְגַיְא הֻגָּרוּ!

מִי יתְּנֵנִי עוֹד וְיּפְקֹד יוֹם לְיוֹם,

אִם יִכְבְּדוּ בָנָיו וְאִם יִצְעָרוּ?

מִי יִמְשְׁכֵנִי בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה,

מִי יִתְמְכֵנִי עֵת צְעָדַי צָרוּ?

מִי יַעֲמֹד לִפְנֵי עֲדַת מִתְקוֹמֲמִים

יִתְיָעֲצוּ עָלַי וְיִתְאַמָּרוּ?

מִי יַעֲרֹךְ בַּצַּר לְהָשִׁיב צוֹרֲרִים

כִּי יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְעוֹרָרוּ?

מִי יַהֲרֹס שִׁנֵּי כְפִירִים שׁוֹאֲגִים

לִטְרֹף שְׁאָר צֹאן אוֹבְדוֹת נָעָרוּ?

יִבְכּוּ בְנֵי דָוִד עֲלֵי אֶדֶר יְקָר,

בּוֹ לָבְשׁוּ יֶשַׁע וְעֹז אָזָרוּ,

יִבְכּוּ בְנֵי אַהֲרֹן עֲלֵי אֵפוֹד וְעַל

אוּרִים וְגַם תֻּמִּים אֲשֶׁר יָקָרוּ,

יִבְכּוּ בְנֵי לֵוִי עֲלֵי כִנּוֹר, אֲשֶׁר

בּוֹ נִצְּחוּ שִׁירוֹת וְגַם שׁוֹרָרוּ,

יִבְכּוּ מְתֵי אֶרֶץ עֲלֵי כֶתֶם חֲלִי,

יִתְהַלֲלוּ בִשְׁמוֹ וְיִתְפָּאָרוּ,

יִבְכּוּ פְלִילֵינוּ בְּשִׁנְעָר אַחֲרָיו

כִּי אָזְלַת יָדָם וְכֹל חָסָרוּ.

יִבְכּוּ מְלָכֶיהָ עֲלֵי צִיר נֶאֱמָן

יִוָּעֲצוּ אִתּוֹ וְיִצְטַיָּרוּ,

יִבְכּוּ גְבִירֶיהָ עֲלֵי מַקֵּל פְּאֵר,

תָּעֹז יְמִינָם בּוֹ וְיִתְגַּבָּרוּ,

יִבְכּוּ זְקֵנָיהָ עֲלֵי שֵׂיבַת יְקָר,

בָּהּ נִשְׂאוּ פָנִים וּבָהּ נֶהְדָּרוּ,

יִבְכּוּ מְרוּדֶיהָ עֲלֵי עֵץ רַעֲנָן,

יֵאָסְפוּ תַחְתָּיו וְיִתְגוֹרָרוּ,

יִבְכּוּ רְעֵבֶיהָ עֲלֵי שֻׁלְחָן, אֲשֶׁר

יִתְעַדְּנוּ נֶגְדּוֹ וְיִתְיַמָּרוּ,

יִבְכּוּ צְמֵאֶיהָ עֲלֵי עָנָן, אֲשֶׁר

פִּיהֶם לְמַלְקוֹשׁ יַעֲרֹף פָּעָרוּ,

יִבְכּוּ בְנֵי עַמִּי עֲלֵי נָגִיד אֲשֶׁר

בּוֹ נוֹפֲפוּ יָדָם וּבוֹ נִזְכָּרוּ.

קִרְבָּם כְּכִנוֹר יֶהֱמֶה מֵאֵין דֳּמִי,

עַד כִּי כְבֵדָם שָׁפְכוּ וַיְעָרוּ.

הִתְנוֹדֲדוּ, הִתְגּוֹדֲדוּ, גַּם הֶעֱלוּ

אֵפֶר בְּרָאשֵׁיהֶם וְשַׂק חָגָרוּ,

גַּם יָשְׁבוּ דוּמָם וְשַׂק לֹא פִתְחוּ,

עַל שַׁעֲרֵי צֶדֶק אֲשֶׁר נִסְגָּרוּ.

יִרְהוּ וְיָחֱרְדוּ לְשִׁמְעוֹ מִקְּצוֹת

אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם אֲשֶׁר בָּה גָּרוּ.

יִשְׂאוּ נְהִי נִהְיָה וּמָרָה יִצְעֲקוּ,

כִּי כַיְתוֹמִים אַחֲרָיו נִשְׁאָרוּ.

לֹא יָדְעוּ, עַד כִּי שְׁנוֹתָיו חָלְפוּ,

כִּי חָלְפוּ תוֹרוֹת וְחֹק עָבָרוּ.

תִּשְׁכַּח יְמִינָם אִם חֲסָדָיו יִשְׁכְּחוּ,

עַד יִסְּחוּ הָרִים וְעַד יוּסָרוּ!

שֵׁבֶט בְּנִי אוֹ כוֹס עֲלֵיכֶם עָבְרָה,

אַל תִּשְׁכְּרוּ בָהּ עוֹד וְאַל תִּתְעָרוּ.

אַל תִּפְחֲדוּ, כִּי הַנְּבוּאָה דִבְּרָה:

בִּכָּשְׁלָם עֵזֶר מְעַט נֶעְזָרוּ!

הִנֵּה יְקוּתִיאֵל יְכַפֵּר פִּשְׁעֲכֶם,

לִפְנֵי אֲדֹנָי מַלְכְּכֶם תִּטְהָרוּ,

יִכּוֹן וְיֵחָשֵׁב לְאַל דָּמוֹ כְּדַם

עוֹלוֹת, עֲלֵי יַד אַהֲרֹן הָקְטָרוּ!

יָקִיץ וְגַם יַעְמֹד לְגוֹרָלוֹ בְּיוֹם

יִצָּרְפוּ רַבִּים וְיִתְבָּרָרוּ.

פַּסּוּ אֱמוּנִים וַחֲסִידִים גָּמְרוּ –

בִּימֵי יְקוּתִיאֵל אֲשֶׁר נִגְמָרוּ!

(1040)