אֶשָּׂא עֵינַי לִמְרוֹמֵי-הַתְּכֵלֶת,

אָזִין נַפְשִׁי בְּטָהֳרָם –

אֲשֶׁר פָּרְעוּ רוּחוֹת בְּסַעֲרָם,

שׁוּב הִתְלַקֵּט לַאֲמִירִים שְׁקֵטִים

וּמְצַפֶּה ללֶטֶף יָד גּוֹאֶלֶת.

הוֹלֵךְ אֲנִי עִם עֲנִיִּים לִסְעֹד,

בּוֹצֵעַ פַּת לְכָל שָׁבוּר בַּחֶלֶד.

וְכֹה אֹמַר: הֵן פַּעַם הָיִיתָ יֶלֶד,

בּוֹא נְחַלֵּק חֲלוֹמוֹתֵינוּ לְכֻלָּם –

נִשָּׂא עֵינֵינוּ וְנָבוֹא בְּסוֹד…

כָּךְ נַעֲמֹד – יִשּׁוֹרוּ הַבְּלוֹאִים!

וְעֵירֻמִּים, צְנוּמִים, כִּבְיוֹם צֵאתֵנוּ רֶחֶם!

לֹא נְשַׁוֵּעַ: כְּסוּת! לֹא נִוָּשַׁע מִלֶּחֶם –

נוֹשִׁיט לִבֵּנוּ הַשּׁוֹתֵת אֶל עָל –

לְמוּל עֵינֵי הָאֱלֹהִים!