לוגו
עד אן בגלות שלחו שלח
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

עַד אָן בְּגָלוּת שֻׁלְּחוּ שָׁלוֹחַ / רַגְלַי, וְעוֹד לֹא מָצְאוּ מָנוֹחַ?

הֵרִיק זְמָן חֶרֶב פְּרִידָה אַחֲרַי / לִרְדֹּף, וְגַרְזֶן הַנְּדוֹד – לִנְדֹּחַ,

הָפַךְ יְלָדָיו בִּי, לְבִלְתִּי אֶעֱמֹד / תַּחְתַּי וְכַצֵּל יוֹם לְיוֹם לִבְרֹחַ.

פָּסְחוּ עֲלֵי לִבִּי יְמֵי נֹעַר עֲדֵי / זֹקֶן – וְעוֹד לֹא יָגְעוּ לִפְסֹחַ,

טָחוּ בְקִירוֹתָיו יְגוֹנִים, הָלְכוּ / הָלוֹךְ וְהָלוֹם אַחֲרֵי הִטּוֹחַ.

מוֹפֵת הֱיוֹת תֹּפֶת בְּצַלְעוֹתַי וּמֵ- / עֵינַי בְפָנַי עָבְרוּ מֵי-נֹחַ.

מִנַּחֲלֵי גָפְרִית דְּמָעוֹת יִשְׁאֲבוּ / כִי אֶת לְבָבִי יִזְּלוּ לִקְדֹּחַ.

צָפְרוּ לְמָרֵר בַּבְּכִי בֹקֶר כְּמוֹ / עֶרֶב בְּשַׁוְעָה פָצְרוּ לִצְרֹחַ –

יִשָּׁעֲנוּ עַל הַדְּמָעוֹת – בַּאֲבֹד / מַשְׁעֵן – וּבָהֶם יִבְטְחוּ בָטֹחַ.

הַרְפּוּ, בְּנֵי יָמִים, הֲכִי דַל מִסְּבֹל / גּוּפִי, וְאַט! כִּי אֵין בְּנַפְשִׁי כֹחַ,

אִמְרוּ, הֲיָם אָנִי וְאִם תַּנִּין וּמִ- / יַּלְדֵי עֲנָקִים אוֹ כְבֶן-מָנוֹחַ?

הָעוֹר הֲלֹא נִכְמַר, וְכָלָה הַשְּׁאֵר, / גַּם עָשֲׁשָׁה עֶצֶם וְסָף הַמֹּחַ.

אוֹ מַה לְּבָבִי יִחְיֶה עַל הַרֲרֵי / קֶדֶם? כְּרֶגַע נִסְּחוּ נָסֹחַ!

לוּ אֶהְיֶה פוֹגֵשׁ בְּגֵרוּתִי אֲחִי / שֵׂכֶל, חֲטָאָיו אֶאֱבֶה לִסְלֹחַ.

מֵעִיר לְעִיר אָרוּץ – וְאֶמְצָא אָהֳלֵי / כֶסֶל יְדֵי עַם מָתְחוּ מָתֹחַ.

יִלְאוּ מְצֹא שַׁעְרֵי תְבוּנָתִי – וְהֵם / לֹא נִסְגְּרוּ עַד יִיגְעוּ לִפְתֹּחַ,

לֹא יֶחֱזוּ כוֹכְבֵי תְהִלּוֹתַי – וְהֵם / עַל חוּג דְּבָרַי יַעֲלוּ לִזְרֹחַ,

אָזְנָם לְהַקְשִׁיב מַאֲמָרַי כָבְדָה – / יוֹם חֵרְשִׁים בָּם נִפְקְחוּ פָקֹחַ!

לִמְגַנְּבֵי הַשִּׁיר אֱמֹר – יוֹם שָׁלֲלוּ / מִלַּי וְלִקְחִי לָקְחוּ מַלְקוֹחַ

וַיְמַלְּאוּ אֹדֶם וְאַבְנֵי מַחֲצֵב / וַיִּטְּעוּ לָהֶם הֲדַס עִם חוֹחַ:

לֹא יוּכְלוּ בָהֶם לְהִתְעָרֵב עֲדֵי / דִמְעִי בְרֶגֶל יוּכְלוּ לִצְלֹחַ –

אֵיךְ שַׁאֲגַת אַרְיֵה יְדַמֶּה הָאֱנוֹשׁ / אֶל קוֹל כְּלָבִים חָרְצוּ לִנְבֹּחַ?

עִיר הֲיָרֹוץ אַחֲרֵי הַסּוּס, וְאִם / נֶשֶׁר יְעוֹפֵף אַחֲרָיו אֶפְרֹחַ?

יִשְתַּכְּחוּ שִׁירַי בְעוֹד שֶׁמֶשׁ עֲלֵי / מִזְחוֹ – וְהֵם יִשָּׁכְחוּ שָׁכֹחַ!

אַחַר אֲצִילֵי מַעֲרָב אֵיךְ תֶּעֱרַב / שֵׁנָה וְאֵיךְ יִמְצָא לְבָבִי נוֹחַ?

הַאַחֲרֵי רוּחוֹ זְמָן הִקְשָׁה – מְעַט / יִדְכֶּה עֲשׂוֹת חֶפְצִי וְלִי יָשֹׁחַ?

הַעוֹד יְנַהְלֵנִי לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל / רֵעַי וְעָלַי יִפְסְחוּ פָסֹחַ?

אוֹ אַחֲרֵי מוֹתִי עֲצָמַי יִחְיוּ / וּבְמֵי פְנֵיהֶם יִפְרְחוּ פָרֹחַ?

מִי יֵדְעָה אִם זָכְרוּ הָאַהֲבָה / אוֹ אַחֲרֵי גֵו שֻׁלְּחָה שָׁלֹחַ?

תִּשְׁכַּח יְמִינִי, אִם שְׁכַחְתִּימוֹ וְאִם / בִּלְתִּי פְנֵיהֶם אֶתְאֲבָה לִשְׂמֹחַ!

אִם עוֹד יְשִׁיבֵנִי אֱלֹהִים אֶל הֲדַר / רִמּוֹן, דְּרָכַי יִצְלְחוּ צָלֹחַ,

וּבְמֵי שְׂנִיר אֶרְוֶה, אֲשֶׁר צַחוּ בְיוֹם / נַחְלֵי עֲדָנִים נִדְלְחוּ דָלֹחַ,

אֶרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ נָעֲמוּ חַיַּי וּבָהּ / לֶחְיֵי זְמָן לִי נִשְׁטְחוּ שָׁטֹחַ.

אוֹחִיל מְעַט לָאֵל – וְאֵין מַעְצוֹר קְרֹא / לִדְרוֹר אֲסִיר פֵּרוּד

וְלִפְקַח קוֹחַ.