דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב
וּלְמִישׁוֹר הָיָה הֶעָקֹב
וְאָמַר סֹלּוּ פַּנּוּ דֶרֶךְ
גַּם לְפָנָיו תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ
צָץ וּפָרַח אֶרֶץ מִדְבָּרהָעֲמָקִים יַעַטְפוּ-בָּר
עַמּוּד הַשַּׁחַר הֵן עָלָה
פָּקֹד יִפְקֹד אֶת אַיָּלָה
עֵץ הַשָּׂדֶה נָשָׂא פִּרְיוֹוּמַה-טּוּבוֹ וּמַה-יָּפְיוֹ
הוּא שׁוֹב יָשִׁיב חִיש אֶת שִׁבְיוֹ
יַחַד נָשִׁיר אֶת שִׁירָתֵנוּכִּי אֵל שָׁדַּי בְּעֶזְרָתֵנוּ
וְאָז נֹאמַר מִי כְּמוֹתֵנוּ?
ומי כעמך ישראל
ה’תקצ"ז, 1837