הַחַמָּה נֶעְלָמָה,

כִּי נָטְתָה הַיָּמָּה,

מִדַּרְכָּהּ לָנוּחַ;

וּבְאַהֲבָה לִמְעוֹנִי,

מִבַּעַד חַלּוֹנִי.

רוּחַ צַח יָפוּחַ.

נָגְהֵי יוֹם גָּוָעוּ,

הַצְּלָלִים הֻצְּעוּ,

עַל כָּל קַצְוֵי אָרֶץ,

וּבְרָב עֹז וָחָיִל;

בַּדְּמִי נֶשֶׁף לִָיל

רוּחִי יִפְרָץ פָּרֶץ