רוֹעֵה עִזִּים / אברהם רגלסון

מִכָּל הַפַּרְנָסוֹת שֶׁבָּעוֹלָם

אֶהְיֶה רוֹעֵה עִזִּים.

כָּל הַלַּיְלָה בְּאָהֳלִי אֶשְׁכַּב

וּבֹקֶר בֹּקֶר לִי אַשְׁכִּים.

אוֹלִיךְ אֶת עִזַּי בִּנְקִיקֵי סְלָעִים,

אֲדַלֵּג אִתָּן מֵהַר אֶל הָר,

בִּמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים בֵּין אַבְנֵי גִיר

אֶמְצָא לָהֶן עֵשֶׂב יָקָר.

לְבָנוֹת וּשְׁחוֹרוֹת תִּתְפַּזֵּרְנָה הֵן

כָּל סִיב וְעָלֶה לִלְחֹךְ –

הַגְּדָיִים יָרוּצוּ בְּעִקְבוֹת הֶעָלוֹת

וְהַתַּיִשׁ בְּקַרְנָיו עַל כֻּלָּם יּסֹךְ.

אוֹלִיךְ אוֹתָן אֶל נַחַל בַּגַּיְא,

שָׁם בַּצָּהֳרַיִם תִּרְבַּצְנָה לִמְנוּחָה –

תְּנַפְנֵפְנָה תּוֹדָה בְּאָזְנֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת,

וַאֲנִי תַּרְמִילִי אֶפְתַּח לַאֲרוּחָה.

מִקָּנֶה בַּנַּחַל חָלִיל אֶעשֶׂה,

וְאֶשְׁפֹךְ נִגּוּן אֶל הַתְּכֵלֶת הָרֵיקָה:

יִתְפַּלֵּא עוֹף-בַּז, וְאִכָּר בַּשָּׂדֶה

רֶגַע יַעֲמֹד מִמְּלַאכְתוֹ לְהַקְשִׁיב.

וְכַאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ עַל גַּבְנֹן-הָהָר

עוֹשֶׂה שַׁעַר אָדֹם וְאַדִּיר,

הַבַּיְתָה אָשׁוּב עִם עִזַּי וּגְדָיַי

לְהַבִּיט בַּכּוֹכָבִים מֵאֹהֶל וָדִיר.