[הַנַּח לַסַּהֲרוּרִי…] /יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

הַנַּח לַסַּהֲרוּרִי בְּצֵאתוֹ

עַל חֶבֶל מָתוּחַ.

אַל תִּקְרָא לוֹ בְּקוֹל,

כִּי הוּא בָּטוּחַ.

וְאַתָּה רַק אֵידוֹ –

גַּע בּוֹ – וְיִפֹּל!

רַק כְּסִיל יָחִישׁ סַעַד

לְעוֹבֵר תְּהוֹמוֹת בְּקַלּוּת,

עֲצוּם עֵינַיִם – –

תַּחְתֶּיךָ הָאָרֶץ תָּנוּט,

וּבִשְׁתֵּי רַגְלֶיךָ – הַמַּעַד!

הַנַּח לַחוֹלֵם בַּשָּׁמַיִם –

וְזֹה יָדוֹ הַמְגַשֶּׁשֶׁת

לֹא יָדְךָ תְּחַפֵּשׂ – –

שְׁלוּחָה הִיא לַחוֹף,

שֶׁמֵּעֵבֶר לַנֵּס – – –

אַל גַּעַת! אַל גֶּשֶׁת!

הוּא שֶׁמָּתַח אֶת הַקֶּשֶׁת,

בָּה יַעֲבֹר עַד הַסּוֹף.