אֲנִי עָיַפְתִּי… / צבי שץ
אֲנִי עָיַפְתִּי, פָּשוּט עָיַפְתִּי,
וְאֵין עוֹד כֹּחַ לָשֵׂאת בָּעׂל.
אֲנִי הָגִיתִי, אֲנִי שָׁאַפְתִּי,
אֲנִי בָכִיתִי – וְאֵין לִי כֹל.
אוֹרוֹת דָּעָכוּ, קוֹלוֹת לֹא בָאוּ,
תְּמוּנוֹת רָמְזוּ אַךְ… אֲנִי עָיֵף.
צִלְלֵי הַמָּוֶת עָלַי נָסַבּוּ,
וּבָא הַפֶּלִי וּמִסְתּוֹפֵף.
פתח-תקוה