לָמָּה זֶה תִּשְׁאַל מַדּוּעַ עֵינִי בוֹכִיָּה
וְעַל חוּג שָׁמַיִם מֵעֵבֶר שָׁם עֵינִי צוֹפִיָּה
אֻמְלְלָה נָבְלָה נַפְשִׁי, נִשְׁאַרְתִּי בְּלִי אָח וָרֵעַ
וְאַךְ מַכִּיר הַתְּשׁוּקָה מָרַת נַפְשִׁי יוֹדֵעַ
אוֹהֲבִי וּמְיֻדָּעִי הִרְחִיק מִמֶּנִּי נְדוֹדמִכָּל שִׂמְחָה עֲזוּבָה אֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ עוֹד
אֻמְלְלָה נָבְלָה נַפְשִׁי, נִשְׁאַרְתִּי בְּלִי אָח וָרֵעַ
אַךְ מַכִּיר הַתְּשׁוּקָה מָרַת נַפְשִׁי יוֹדֵעַ
לִבִּי יֶהֱמֶה וְקִרְבִּי כְּזֶפֶת בֹּעֵרָהדּוֹדִי חָלַף הָלַךְ לוֹ לֹא יָשׁוּב עַד מְהֵרָה
אֻמְלְלָה נָבְלָה נַפְשִׁי, נִשְׁאַרְתִּי בְּלִי אָח וָרֵעַ
אַךְ מַכִּיר הַתְּשׁוּקָה מָרַת נַפְשִׁי יוֹדֵעַ.