עַל יַד כֶּתֶר פָּז יָקָר וּמְאֹד נַעֲלָה

הֻנִּיּחָה מִצְנֶפֶת מֶשִׁי

אֲשֶׁר יִצְנֹף הַמֶּלֶךְ בַּלַּיְלָה.

"קִרְבִי אֵלַיִךְ, מִצְנֶפֶת מוֹרָאָה!

– עֲטֶרֶת גֵּאוּת לִשְׁכֶנְתָּהּ קָרָאָה –

אֵל תִּגְּשִׁי בִי! הַאִם אֶת עֶרְכִּי תֶּשִׁי?

הֵן אֲנִי עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת הִנֵּנִי,

לִצְבִי עֶדְיוֹ הַמֶּלֶךְ יַעַנְדֵנִי;

וְאַתְּ מָה?" – "אֲנִי – הַמִּצְנֶפֶת עָנַתָּה –

"אֲנִי אֶת רוּחַ מַלְכֵּנוּ אָנִיחַ

וּשְׁאוֹן לִבּוֹ אַשְׁכִיחַ

מֵעֲמַל יוֹמוֹ שֶׁתַּעֲמֹס עָלָיו אָתָּה".