כָּל-עֲצֵי הָאָרֶץ זְקֵנִים וָטָף
גְדוֹלִים וּקְטַנִּים יִמְחֲאוּ כָף:
כִּי-בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר הֵקִיצוּ מִנְּשִׁיָּה
וּבְרֹאשׁ שְׁנָתָם קָמוּ לִתְחִיָּה
כָּל-עֵץ יִשְׂמַח וְיִגְאֶה בְּגוֹרָלוֹ,
כָּל-שִׂיחַ יְבָרֵךְ וִיְפָאֵר בִּקְהָלוֹ;
לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם יִפְצְחוּ רִנָּה,
לַאֲדוֹן הָאָרֶץ יַעְתִּירוּ תְּחִנָּה.
הַגֶּפֶן בְּשָׂרִיגֶהָ כּוֹרַעַת וּמִשְׁתַּחֲוָה,
מְחַבֶּקֶת כָּל-הַקָּרֵב אֵלֶיהָ בְּאַחֲוָה;
לִפְנֵי ד' תִּקֹּד לְהִתְפַּלֵּל,
בְּחֶדְוָה וְצָהֳלָה לְפָנָיו לְהַלֵּל.
בּוֹרֵא פִּרְיִי אֲרוֹמֵם וַאֲשַׁבֵּחַ,
כִּי-אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים בְּיֵינִי אֲשַׂמֵּחַ;
אַל-יִכָּשְׁלוּ בִי בְּנֵי אָדָם
וְאַל-יִשְׁלְחוּ בַּעֲבוּרִי בְּעַוְלָה יָדָם.
הַתְּאֵנָה זְקוּפָה. בְּמַצֶּבֶת יְשָׁרָה
עוֹמֶדֶת בִּתְפִלָּה וּבְרֹאשָׁה עֲטָרָה:
מְבָרֶכֶת עַל-מִתְקָהּ וְעַל תְּנוּבָתָה הַטּוֹבָה
חֲבִיבָה וּנְעִימָה וְלַכֹּל קְרוֹבָה.
בְּפַגַּי אָדֹב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים,
בְּמִיצִי אַחֲיֶּה לֵב זְקֵנִים;
לֹא יֵהָפֵךְ חָלִילָה מִתְקִי לְמַר,
לֹא יִתְיַצֵּב לְעוֹלָם לְטוֹעֲמָיו כְּצָר.
הָרִמּוֹן זָן הַבָּאִים בִּבְרִיתוֹ,
הַצְּמֵאִים מַשְׁקֶה לִרְוָיָה מֵעֲסִיסוֹ;
הַיּוֹם לוֹחֵשׁ בְּקִדָּה כָפוּף
בְּפֹארוֹתָיו וּקְוֻצּוֹתָיו כֻּלּוֹ אָפוּף.
“בֵּרַכְתָּ זַרְעִי בְּתַרְיַ”ג גַּרְעִינִים
וּלְעֻמָּתָם מִצְוֹת תַּרְיַ"ג פְּנִינִים:
מַלֵּא בָנַי וּבָנֶיךָ לֵחַ,
הַשְׁפֵּעַ עַל-שְׁנֵיהֶם טַעַם וָרֵיחַ.
הַזַּיִת טַלִּית יְרַקְרֶקֶת עוֹדֶה
לְיוֹצֵר אוֹר עַל-חֶלְקוֹ מוֹדֶה;
כְּזָּקֵן וְרָגִיל עוֹמֵד וּמִתְחַנֵּן,
עַל-טוּבוֹ וְעַל-דִשְׁנוֹ בְּצָהֳלָה יְרַנֵּן.
"מָנָה יָפָה נָתַתָּ-לִי
אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים יְכַבְּדוּ בִּי;
אָנָּא הַרְאֵם אֶת-בֵּית חַיֵּיהֶם,
טַהֵר שִׂכְלָם וְצָרֵף מַעֲשֵׂיהֶם."
הַדֶקֶל יְנַעְנֵעַ וִיכַסְכֵּס בַּאֲמִירוֹ,
בְּשִׂמְחַת הֶחָג יָשִׁיר אֶת-שִׁירוֹ;
לוּלָבָיו עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ,
עֵינֵי יִשְׂרָאֵל תְּלוּיוֹת בּוֹ.
לְהַמְתִּיק בְּדִבְשִׁי בִּרְצוֹנְךָ קְרָאתָנִי,
וּלְשַׁמֵּשׁ לְמִצְוָה בִּדְבָרְךָ זִכִּתָנִי,
מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְלוֹקְחַי וּבְעָלָי,
הָרֵק בִּרְכָתְךָ לְמְבָרְכֶיךָ עָלַי".
כָּל-עֵשֶׂב-וְכָל דֶּשֵׁא כָּל-עֵץ וְכָל שִׂיחַ
יְמַלֵּל יַבִּיעַ יִלְאַט יָשִׂיחַ;
כָּל-אֶחָד לְעַצְמוֹ יַעֲמֹד בִּתְפִלָּה
וְכֻלָּם יַחְדָו יִתְּנוּ תְּהִלָּה.
יַחַלְמוּ וְיֶהְגּוּ כָּל-הַפְּרָחִים
יָחֹגּוּ וְיָנוּעוּ כָּל-הַצְּמָחִים;
לַאֲדוֹן כֹּל יִשְׁלְחוּ עֲתִירָתָם
כִּי-קָדוֹשׁ הַיּוֹם ראֹשׁ שְׁנָתָם
נדפס בשבועון “בת קול” גליון א', לבוב תרע"ג.