לכבוד הדודים היקרים כמ"ר שמואל דוד בן דודי כמ"ר חזקיה לוצאטו תנצב"ה עם מרת כלתו בלהה בת שבע בת כמ"ר רפאל סגרי, ואני שמרתי ארחות פריץ, ופרצתי הגדר ולא חשתי לתת התנועה והיתד כראוי, כי כבדה עלי העבודה כי הילדים רכים ולא יכלתי לעמוד על זה ואתה שא נא את חטאתי ושמע נא את חידתי, דרך אניה בלב ים. ¹

עַל הַגָּחוֹן אֲנִי אֵלֵךְ

וּבְפִי רָחָב תּוּכַל לֵילֵךְ

אֲזַי חֹבֵל עָלַי הַשְׁלֵךְ

אֶפֹּל מַהֵר אֶל גּוֹרָלֵךְ.

יֵשׁ לִי גָרוֹן בִּמְאֹד קָצֵר

וּשְׁנֵי חוֹרִים עָשָׂה יוֹצֵר

עֲלֵי רֹאשִׁי לִהְיוֹת נוֹצֵר

אֶת נַפְשִׁי בִּי בִּלְתִּי עוֹצֵר.

וּשְׁנֵי בָנִים בְּכָל שָׁנָה

אֲנִי אֵלֵד, וּבְלִי שֵׁנָה

אָנִיק אוֹתָם, אַף כִּי צִנָּה

בְּכָל-בֵּיתִי וּבְכָל-פִּנָּה.

מֵעַצָמַי גַּם תֶּחֱזֶה²

כִּי הַכַּלָּה עַל הֶחָזֶה

תֵּיטִיב לָשֵׂאת בִּזְמַן הַזֶּה

הֵיטֵב הַדֵּק וּשְׁאַל מַה זֶּה.

וּשְׁמִי תִקְרָא עִם הַכַּלָּה³

וּמַנְהִיגָהּ לֹא תִּתֵּן לָהּ⁴

כִּי אָז תַּהְפֹּךְ בִּלְתִּי עַצְלָה

אֶל מוּל יָפְיָהּ וְתֹאמַר לָהּ.

תּוּבַל הֵנָּה⁵ הַמְּנוֹרָה

עִם שַׁחַץ רַב תַּרְבֶּה אוֹרָה;

גַּם כַּפָּרָה תִּמְשַׁח עוֹרָהּ

הַסּוֹד יִגַּל אָז בִּמְהֵרָה.

בִּרְכַּת הֶדְיוֹט אַל נָא תִבְזֶה

אוֹצָר נֶחְמָד אֲנִי חוֹזֶה

מָלֵא כָל-טוֹב לָבִיא בָזֶה

יִתֵּן הָאֵל אֶל זוּג הַזֶּה.

נֵפל אשת יעקב מורפורגו

ה’תרי"ב, 1852