פְּנֵי אָדֹם וְצַח / לְבָבִי לִבְּבוּ.
חֲמָסִי עַל צְבִי
נְתָנַנִי שְׁבִי,
בְּפֶרֶךְ יֵרְדְּ בִּי
וְלֹא נֶעְתַּר לְאָח / קְרָבָיו נִצְרְבוּ. / 5
בְּמָה אֶתְנַחֲמָה –
וְהוּא יִתְנַחֲמָה
לְהָרְגֵנִי?, וּמָה
אֲיַחֵל, כִּי בְּפַח / פְּעָמַי עֻזְּבוּ?
הֲיָסוּר מַחֲלִי –? / 10
וְגוֹלִי גוֹאֲלִי
לְבָבִי שָׂם צְלִי
וְעַפְעַפָּיו כְּאָח / בְּקִרְבִּי קָרְבוּ.
אֲבָל בִּשְׁתוֹת עֲסִיס
בְּפִיו וּבְתוֹר וְסִיס / 15
וְנִטְפֵי מֵי רְסִיס
בְּדֹלַח לַח וְאַחְ- / לָמָה יֵחָֽשְׁבוּ.
"סְתָו עָבַר, וּבָא
זְמָן הָאַהֲבָה.
יְדִידִי, קוּם שְׁבָה / 20
וְהַיָּגוֹן רְצַח / בְּכוֹסוֹת עָֽרְבוּ.
כְּבָר נֶהְפַּךְ זְמָן
לְרֵעַ נֶאֱמָן,
וְטַל עָבָיו כְּמָן
לְחוֹשֵׁק נֶאֱנָח / בְּבִכְיָם נָֽדְבוּ." / 25
לְנֶגֶד מַחֲנֵה
יְדִידִים אֶעֱנֶה
בְּלֵבָב נַעֲנֶה:
נסים אלרוץ פאח / פקומו נשרבו