לוגו
שני הכלבים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בִּכְפָר אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי כְלָבִים,

וַיִּהְיוּ כָּל הַיּוֹם נִצִּים וְרָבִים,

כִּי שָׂנֵא אִישׁ אָחִיו שִׂנְאָה נִצַחַת.

וַיְהִי הָאֶחָד רֹבֵץ עַל יַד גֶּדֶר

הַמִּכְלָה, וַיַּרְא פַּעַם אַחַת

זְאֵב עָרֶב

יֶאֱרֹב אָרֶב

בִּמְקוֹם נִצָּב רֵעוֹ לִשְׁמוֹר הָעֵדֶר.

וַתְּהִי נֶפֶשׁ הַכֶּלֶב שׂמַחַת,

כִּי אָמַר: עַתָּה בָּא עָלָיו הַקָּרָץ,

עַתָּה יִכָּחֵד שׂנְאִי מִן הָאָרֶץ!

אַךְ שָׁב וַיִּתְנַחֵם עַל דְּבָרָיו רֶגַע

וַיֹּאמֶר: אִם הַיּוֹם לֹא אֶעֶזְרֵהוּ אָנִי

אָז צָפוּן מָחָר גַּם לִי זֶה הַפֶּגַע,

כִּי יִגְבַּר עָלָיו הַזְּאֵב וִימִיתֵהוּ,

אַחַר יָבֹא גַם עָלַי וְהִכְחִידָנִי.

כֹּה חָשַׁב וַיָּרֶץ אֶל עֲמִיתֵהוּ

וַיִּשְׁלַם עִמּוֹ; אָז יַחַד חָבָרוּ

וּבְמִשְׁנֵה כֹּחָם עַל הַזְּאֵב גָּבָרוּ.