“חַיָּל יְהוּדִי מִתְפָּלֵּל בְּרוֹבֶה”…

אורי צבי גרינברג

מֻכֵּי שִׁגעוֹן הַמַּלכוּת, לוֹחֲמֵי-הַחֵרוּת בַּמּוֹלֶדֶת,

ה' צְבָאוֹת, מְקַדֵּשׁ מַשׂטֵמָה, רֶכֶב-אֵשׁ –

אֵלֶיךָ בְּכוּר יִשׁמָעֵאל, בְּשַׁלֶּכֶת תִּקוָה הָאוֹבֶדֶת,

בְּרוֹבֶה נִתפַּלֵּל, בִּמכוֹנַת-יְרִיָּה, בְּמוֹקֵשׁ:

"אֱלוֹהַּ, רְחַץ בְּדָמֵנוּ צֹאַת לְשׁוֹנָם הַנּוֹאֶפֶת:

הַמּוֹרֵד-מְטֹרָף, וְגוֹאֶל דָּם עִבְרִי – עֲבַרְיָן!"

לַקְּרָב, קַנָּאִים! שׁוּב אֶל רוֹמִי זוֹנֶה אָח יוֹסֵף אִישׁ-יוֹדֶפֶת,

וְכָל גֵּו לְפִגיוֹן הָאוֹיֵב, כָּל צַוָּאר – לַתַּליָן.

שָׁמַיִם מִמַּעַל – גָּלוּת וְהָאָרֶץ מִתַּחַת –פְּלֶשֶׁת.

יָם גָּדוֹל מֵאָחוֹר. מִפָּנִים- הַמִּדבָּר. לֹא נֵחַת.

עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשׁנוּ. יֻלַּדנוּ בְּקֶשֶׁת לָרֶשֶׁת

עַד עוֹלָם: הַיַּבֶּשֶׁת, הַיָּם – מִיַּם סוּף עַד פְּרָת.

סְחִישׁ גְּבוּרַת-יִשׂרָאֵל אֶל צְחִיחַ-נֵכָר בַּמּוֹלֶדֶת,

-אֵל מוֹחֵץ רֹאשׁ-גּוֹיִים, מְרַקֵּעַ מֶשִׁיחַ בָּאֵש –

אֵלֶיךָ בְּגֹב-אֲרָיוֹת, בְּכִבשַׁן הַשִּׂנאָה הַיּוֹקֶדֶת

בְּרוֹבֶה נתפַּלֵּל, בִּמכוֹנַת יְרִיָּה, בְּמוֹקֵשׁ.