אִמִּי יָצְאָה אֶל הַשּׁוּק
לִקְנוֹת צָרְכֵי שַּבָּת;
אִמִּי שָּבָה מִן הַשּׁוּק
וְאִתָּה צָרְכֵי שַׁבָּת.
“מָה?”
"סֹלֶת, בָּשָׂר, דָּגִים, פֵּרוֹת
לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד שַׁבָּת!"
אִמִּי הִשִּׂיקָה הַתַּנּוּר
לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת;
אִמִּי טָרְחָה כָּל הַיּוֹם
וְהֵכִינָה צָרְכֵי שַּבָּת.
“אֵיךְ?”
"אָפְתָה, בִּשְּׁלָה, צָלְתָה, רָקְחָה,
לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד שַׁבָּת!"
אִמִּי כִּנְּסָה יְלָדֵיהָ
לְטַהֲרָם לְשַׁבָּת;
אִמִּי פִּנְּתָה חֲדָרֶיהָ
לְהַכְנִיס אֶת הַשַּׁבָּת
“אֵיךְ?”
"רָחֲצָה, חָפְפָה, שָׁטְפָה, מֵרְקָה,
לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד שַׁבָּת!"
אַבָּא הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת
לְקַבֵּל פְּנֵי הַשַּׁבָּת;
אַבָּא שָׁב מִבֵּית הַכְּנֶסֶת
וְכִבַּדְנוּ אֶת הַשַּׁבָּת.
“בַּמֶּה?”
"בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, בִּזְמִירוֹת וּבְשִׂמְחָה,
לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד שַׁבָּת!"