הָאי יוֹמָא דְקָא גָרֵם. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה בְּקוֹל הַשִּׁירִים. יוֹם הֻכְתַּר בְּכֶתֶר הַפִילוֹסוֹפִיאָה וְהָרְפוּאָה בָּחוּר מֵעַם סְגֻלָּה הֶחָכָם הָרוֹפֵא כְּמַר אֵלִיָּה בֶּן הַגְּבִיר שְׁמוּאֵל קוֹנְצִילְיִי יצ"ו. וּבְכֵן רָאִיתִי חוֹבָה לְעַצְמִי. וְאָמַרְתִּי אֵין לִי דֳמִי וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתוֹ. וּבָא הָאוֹת והַמּוֹפֵת לַאֲמִתַּת אַהֲבָתוֹ. וָאֶשָּׂא מְשָׁלִי:

הֵן יִזְרְעוּ עָמָל וְשָׁוְא יִקְצֹרוּ

אִם בַּסְּלָעִים יוֹגְבִים יִזְרָעוּ;

כָּל עוֹבְדֵי אוֹתָם לְרִיק יִיגָעוּ,

מַעְדֵּר וְכָל אִתִּים לְבַד יִשְׁבֹּרוּ.

מוֹרֵי כְסִילִים כֵּן הֲלֹא יִבְצֹרוּ

רַק עִנְּבֵי סִכְלוּת אֲשֶׁר נָטָעוּ;

מוּסַר תְּבוּנָתָם הֲכִי יִפְרָעוּ,

לֹא יֵדְעוּ הָבִין רְשָׁעִים זֹרוּ.

לֹא כֵן, יְדִידִי, כִּי פְאֵר חָבַשְׁתָּ

וּשְׂדֵה תְרוּמוֹת הוּא שְׂדֵה שִׂכְלֶךָ,

חָכְמָה וְדַעַת בּוֹ כְּצִיץ שָׁכָנָה.

מֶחְקָר וּמַרְפֵּא כַּמְּעִיל לָבַשְׁתָּ,

חָכְמוֹת בְּחוּצוֹת יִקְרְאוּ עָלֶיךָ:

‘כָּל דֵּין וְכָל מִן דֵּין סְמוֹכוּ לָנָא’.

מִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָתוֹ מֹשֶׁה חַיִּים בלא"א יַעֲקֹב חַי לוּצָאטוֹ