עַל שֻׁלְחָנוֹ הַלָּבָן שֶׁל הַחֹרֶף,

שֻׁלְחָן מַדְיָארִי רַב-מִדָּה,

פָּרוֹס פְּרוּסָה הַסְּעֻדָּה.

מְשָׁרְתֵי-מְצוּקָה פֹה יַגִּישׁוּ

אֶת מַאֲכְלֵי-הַנְּהִי הַמְצֻיָּנִים,

וְרִבֹּא קְרוּאִים מִתְעַמְעֲמִים.

בְּתּוֹךְ גְּבִיעִים יַשְׁחִיר הָעֹצֶב,

קְרִישׁ יֵין-דָּמָהּ שֶׁל הָעָגְמָה:

סְעֻדַּת-הָאָדוֹן הָאֲיֻמָּה.

וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב הַמֶּלֶךְ חֹרֶף

לְפָרֵק הַשֻּׁלְחָן וְלִשְׁאֹל מָה,

וּתְשׁוּבוֹת הֵן יֶשְׁנָן, וְכַמָּה.

רַק הַקְּרוּאִים יִרְבּוּ בְּשֶּׁפַע

וּמִשְׁתֵּה-הָאֵין לֹא יִשְׁבֹּת,

וְהַיַּיִן יַצְהִיב מִדְּמָעוֹת.

אַךְ אִם תּוֹר הָאָבִיב יַגִּיעַ,

יְפֹרַק הַשֻּׁלְחָן וְסֵדֶר פֹּה יָחֹק,

וְלֹא יִהְיֶה פֹּה, אַךְ סֵדֶר וָחֹק.

עַל יַד הַשֻּׁלְחָן שְׁלָדִים יֵשֵׁבוּ.

דְּמָמָה שְׂרָרִית פְּגָנִית, הוֹלֵלָה,

כְּמוֹ בִסְעֻדָּה וִינָאִית¹ גְּדוֹלָה.