גַּרְעִין / חנה סנש
גַּרְעִין נָפַל, נִזְרַע, גַּרְגִּיר צָהֹב,
לֹא בֵּין סְלָעִים, לֹא עַל מִרְצֶפֶת רְחוֹב.
קִלְטִי אוֹתוֹ – שִׁכְבַת עָפָר שָׁחוֹר,
כַּסִּי אוֹתוֹ מִפְּנֵי לַהַט וּכְפוֹר,
גַּרְעִין חַיִּים סְגוּרִים בְּתוֹךְ קְלִפָּה.
מִסּוֹד אֵין-סוֹף, גַּרְגִּיר קָטָן, טִפָּה.
תַּחַת עָפָר נִלְחָץ, יְחַכֶּה לְרֶמֶז,
לְאוֹת אָבִיב, לְקֶרֶן-אוֹר, לְשֶׁמֶשׁ,
לְיוֹם
24.12.1942