נָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב, הַיּוֹם יָפוּחַ,
כָּל רַחֲבֵי הָעִיר הַצְּלָלִים בָּלָעוּ,
וּבִשְׁפְּרֶה הַיּוּבַל שֶׁמֶשׁ יָשׁוּחַ –
אַךְ לִקְצוֹת עָבִים עִקְּבוֹתָיו נוֹדָעוּ!
וּבֶרְלִין הָעִיר הוֹמִיָּה צוֹלַחַת,
כִּי חַג לָהּ הַיּוֹם, חַג פֶּסַח, חַג אָבִיב!
וּכְמַדָּה הִיא תִלְבַּשׁ גִּילָה וָנַחַת,
וּבְחוּצוֹתֶיהָ אַךְ צָהֳלָה מִסָּבִיב!
מַשְׁמִים אֵשֵׁב בֵּיתִי, אָנוּשׁ עַל שִּבְרִי,
עַל נַחְלָה מַכָּתִי רוּחִי נֶעְכֶּרֶת –
הָהּ, בִּדְמִי יָמַי יִהְיֶה לִבִּי קִבְרִי
וִיגוֹן נִשְׁמָתִי בּוֹ כָּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת!
הָהּ, וּדְמָעוֹת לֹא עוֹד עֵינַי תִּנְהַרְנָה,
וּכְבָר נַהֲרֵי נַחֲלֵי דִמְעָה נָבָעוּ,
לֹא עוֹד מִקִּרְבִּי אֲנָחוֹת תִּסְעַרְנָה
וּכְבָר רֹב אֲנָחוֹת לִבִּי קָרָעוּ.
שֶׁקֶט-תֹּהוּ בִּי וּמְנוּחַת הַקְּבָרוֹת
כַּיַּעַר אַחֲרֵי הִתְחוֹלֵל בּוֹ רוּחַ,
כַּצִּי אַחֲרֵי נֻפַּץ אֶל יָם הַסְּעָרוֹת –
אוֹיָה! כִּי כֵן גַּם לִבִּי בִּי יָנוּחַ!
הִנְנִי חָי, אַךְ עָיְפָה נַפְשִׁי לַמָּוֶת!
חַי אָנִי! אִם נִקְרָא לַמָּוֶת חַיִּים…
אִם עֶלֶם נוֹשֵׂא כָּל עָקַת צַלְמָוֶת
עוֹד חַי יִקָּרֵא תַּחַת הַשָּׁמַיִם!
חַי הָהּ עוֹדֶנִּי, כִּי לַגְדִּיל הַשֶּׁבֶר
עוֹד אַהֲבַת הַחַיִּים בָּנוּ תָנוּחַ.
הוֹי מַה נּוֹרָא הוּא לָשִׂישׂ אֱלֵי קֶבֶר
עֵת בַּחַיִּים תִּדְבַּק נֶפֶשׁ וָרוּחַ.
אֲרוּרָה אַהֲבַת-הַחַיִּים לָנֶצַח!
בִּמְצוּקוֹת כָּל גֶּבֶר הִיא הַנּוֹרָאָה.
הִיא תִכְלָא יָדַי בָּעֲצָמוֹת שִׁית רֶצַח,
וּמַדּוּחֵי תִקְווֹת-שָׁוְא הִיא נִבָּאָה! –
*
קוֹל צָהֳלַת עָם שָׁם בַּחוּצוֹת יָרִיעַ,
וּכְבָר אוֹר הַגַּז בָּרְחוֹבוֹת זָרוּחַ;
אֶעֶזְבָה-נָא בֵיתִי, אֵצֵאָה אַרְגִּיעַ,
הָהּ, אוּלַי רֶגַע גַּם עָצְבִּי יָנוּחַ!
וּכְבָר עֲלָמוֹת יָפוֹת שָׁם נָהָרוּ,
הָהּ, אַךְ גִּילַת רַנֵּן עַל כָּל אַפָּיִם;
בֵּין מַרְאוֹת הוֹד אֵלֶּה פָּנַי קָדָרוּ,
כֶּעָנָן יִשְׁכּוֹן בֵּין כּוֹכְבֵי שָׁמָיִם!
וִיפֵה-פִיּוֹת עֲלָמוֹת עוֹטוֹת שָׁנִים
לַשָּׁוְא עֵינֵיהֶן תָּפֵקְנָה אֲהָבִים;
הָהּ, חָלְפָה חֶמְדַּת יָמַי, עֵת עֲדָנִים,
עֵת לִיפִי-הוֹד נַפְשִׁי שָׁרָה עֲגָבִים!
בִּיפִי עֵינְכֶן לֹא עוֹד אֶחֱזֶה שָׁמַיִם
גַּם קוֹלְכֶן כִּי עָרֵב אָזְנִי לֹא תָבֶן -
הָהּ! לָטֹרַח לִי כָּל נֹעַם הַחַיִּים
כִּי לִבִּי בִי חָלַל וַיְהִי לָאָבֶן!!
גַּם אַהֲבַת חַנָּה יָפָתִי הָאַחַת
מִלֵּב קָרַעְתִּי עֹז אַהֲבָה כַּמָּוֶת!
מַה לָּהּ אֶל לִבִּי? שָׁם עָרוּךְ הַשַּׁחַת!
אוֹר חַיִּים הֲיִשְׁכֹּן בִּמְקוֹם צַלְמָוֶת??
בֵּין מִצְהֲלוֹת הָמוֹן חוֹגֵג שָׂמֵחַ
קוֹדֵר הָלַכְתִּי וָאָחִישׁ הַפַּעַם!
הוֹי! הֵן מִיגוֹנִי אָנֹכִי בוֹרֵחַ
מִכֹּבֶד תּוּגָה מִנֵּטֶל הַזַּעַם!
אֶת רֶכֶב הַבַּרְזֶל רֶגַע עָבַרְתִּי
אֶת בֵּית הַזִּמְרָה, גַּם הֵיכַל הַמֶּלֶךְ;
עַד קַצְוֵי־בֶרְלִין נֶהֱדַפְתִּי, נִנְעַרְתִּי
בֵּין רִבְבוֹת־עָם נוֹדֵד אֲנִי וָהֵלֶךְ!
אַךְ לָרִיק אָרוּצָה - רַעְיָה אֲיֻמָּה…
תִּשְׁמֹר צַעֲדִי הָהּ! אַחֲרַי הִיא הוֹלֶכֶת -
עַד בִּלְעִי רֻקִּי לֹא תֶרֶף הַזְּעוּמָה
וּבְיָד נַעֲרָצָה בִּימִינִי תּוֹמֶכֶת!!
וּמְגוּרוֹת צַלְמָוֶת אִתָּהּ הֵם בָּאִים
פָּנֶיהָ הַשְּׁאוֹל, רֵיחָהּ רֵיחַ קֶבֶר…
שֻׁפּוּ עַצְמוֹתֶיהָ - וּכְמוֹ הָרְפָאִים -
וּלְחַיַּי תֹּאמַר: אֵין תִּקְוָה וָשֶׂבֶר!!
וּבְאִבֵּי יָמַי בִּי תָּפְתֶּה עָרָכָה
הִיא חִבְּלָה רוּחִי, לָהּ לִבִּי מוֹרָשָׁה –
וּבְכוֹס עֲלוּמַי - הָהּ! לַעֲנָה מָסָכָה…
מַחֲלָתִי הִיא!! - הָהּ, מַחֲלָה מִשְּׁאוֹל קָשָׁה!!
אַחֲרֶיהָ מָוֶת יִתְהַלֵּךְ כָּרֵעַ
הוֹי אֵחַר לֶכְתּוֹ, יִצְעַד בַּעֲצַלְתַּיִם!
שַׁוְעִי לֹא יַאֲזִין, קוֹלִי בַּל שׁוֹמֵעַ
אָרוּר הַמָּוֶת! אֲרוּרִים הַחַיִּים!!
(חוהמ“פ תר”י ברלין)