אופן

אֵל חַי בָּרָא מְסִבָּה, שָׁמָּה הִשְׁכִּין כְּרוּבָיו.

בָּרָא כִּסֵּא כְבוֹדוֹ

וּלְמַעְנוֹ הֶעֱמִידוֹ,

כָּל אוֹפַנָּיו בְּיָדוֹ –

תַּחְתָּיו אֵשׁ לֹא מְכֻבָּה, / צֹרֵר מַיִם בְּעָבָיו.

רַב מַחְנֵהוּ וָרָם,

בְּצָפוֹן וְיָמִין קְשָׁרָם,

אַךְ הוּא לְבַדּוֹ סְפָרָם –

כִּי אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא, / כִּי הֵם מְשָׁרְתָיו קְרוֹבָיו.

הֵן בָּאָרֶץ עֵינָם

וְהַלֵּב יָבִין לְשׁוֹנָם,

מְעִידִים כִּי שֵׁם קוֹנָם

לִמְנַאֲצָיו הוּא כְלַבָּה, / וְשֶׁמֶשׁ צְדָקָה לְאוֹהֲבָיו.

מַהֲלָל בְּפִיהֶם נִמְרָץ,

רָצִים רָץ לִקְרַאת רָץ,

מַעֲרִיצִים אֵל נַעֲרָץ

בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה / וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו.