– שָׁלוֹם, יְדִיד חָבִיב! מִנַּיִן אַתָּה בָּא?"
– "מִגַּן-חַיּוֹת, יַקִּיר! סָבַבְתִּי עֵת רַבָּה,
רָאִיתִי מִקָּרוֹב כָּל חַי שֶׁיֵּשׁ לִמְצוֹא שָׁם –
וְאֵין מִלִּים בְּפִי לְהַבָּעַת הָרשֶׁם!
נִסִּים וְנִפְלָאוֹת! נִסִּים וְנִפְלָאוֹת!
הוֹי, הוֹי, כַּמָּה רַבּוֹת בַּטֶּבַע אַמְצָאוֹת!
כַּמָּה חַיּוֹת, עוֹפוֹת הָעַיִן תֶּחֱזֶה שָׁם:
לִמְנוֹת אֶת מִסְפָּרָם – כִּמְנוֹת טִפּוֹת-הַגֶּשֶׁם!
וְאֵיזֶה יָם פַּרְפְּרוֹנִים,
חֲסַלְסִילִים, מְקָקוֹנִים!
מֵהֶם –כְּאַלְמֻגִּים, מֵהֶם – כְּעֵין הַלֶּשֶׁם…
יֵשׁ גַּם “פָּרוֹת משֶׁה” דַקּוֹת שֶׁבְּדַקּוֹת:
קְטַנּוֹת, בְּהֵן צִדְקִי, אַף מֵרָאשֵׁי-סִכּוֹת!
קִצּוּר-הַמַּעֲשֶׂה, אֵין חַי שֶׁלֹּא פָּגַשְׁתִּי".
– וּמַה צּוּרַת הַפִּיל? נִדְמֶה וַדַּאי כָּהָר?"
– הַפִּיל? וְכִי הוּא שָׁם?"
– וַדַּאי הוּא שָׁם!"
– מוּזָר!
דַּוְקָא בַּפִּיל שָׁם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי".