בִּכְתָב חִוֵּר מְאֹד… / יחיאל מר
© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.
בִּכְתָב חִוֵּר מְאֹד חוֹרֵט לוֹ בֶּן-אֱנוֹשׁ
אֶת גִּמְגּוּמֵי חַיָּיו עַל דַּף-הַהוָיָה.
דּוֹמֶה לֹא יִמָּחֵק, אַךְ בַּמּוֹעֵד תִּתְלֹשׁ
הַיָּד הַנִּשְׂגָּבָה – וְדַף כְּלֹא הָיָה.
וְרַק אֶחַד מִדּוֹר יוֹדֵעַ סוֹד חוֹצֵב
בְּפַטִּישֵׁי-פְּלָדָה מִסֶּלַע הַחַיִּים.
הָה, אִישׁ לֹא נֶאֱהָב! מַדְלִיק בְּדַם הַלֵּב
בָּעֶרֶב אוֹר-לְמוֹת… אוֹר לְדוֹרוֹת בָּאִים…
זֶה פֶּלֶא הֱיוֹתוֹ אֶחָד וּרְבָבָה,
אֶחָד לְמוּל עַצְמוֹ – מַרְאָה בִּפְנִים מַרְאָה.
הֵדִים מֵעֲבָרִים מִזֶּמֶר יְחִידִי…
כִּי זֶה הַגְּבוּל, עַד כָּאן… אַךְ יֵשׁ וּנְדָבָה
תִּשֹּׁר מִיַּד-אִשָּׁה – נַחְשׁוֹל שֶׁל אַהֲבָה…
וּבַמִּגְדָל קוֹרֵן הַשָּׁר בְּלֵב הַדְּמִי…