עַד מָתַי, בֶּן אָדָם, תַּחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת,
לִרְדּוֹף גַּם לְהִלָּחֵם מִבְּלִי כָל מָנוֹחַ?
הַעַד יוֹם מוֹתְךָ עוֹד תִּשְׁאַף נִשְׂגָּבוֹת?
אָז לָרוּץ הָלְאָה לֹא עוֹד תַּעֲצָר כֹּחַ!
שָׂא נָא עֵינֶיךָ עַל הֲדַר הָאָבִיב,אוֹצְרוֹת כָּל חֶמְדָּה לְךָ עַתָּה נִפְתָּחוּ;
רַק אַתָּה עִוֵּר לֹא תַבִּיט מִסָּבִיב,
וּלְבָבְךָ חֶזְיוֹנֵי עָתִיד יִקָּחוּ!
שִׁירַת הַזָּמִיר גַּם רֵיחַ כָּל פֶּרַח,לֵב רֵעַ נֶאֱמָן וּנְשִׁיקוֹת אֲהוּבָה,
אוֹתְךָ יִקְרָאוּ! הַאִם לִבְּךָ קֶרַח?
תִּזְנַח מִיָּד חַיֵּי נַחַת וְשׁוּבָה?
בִּלְבָבְךָ תִּקְוַת שָׁוְא עָרְכָה מוֹקְדֶיהָתָּרוּץ חִישׁ אִתְּךָ בִּמְשׁוּבָה נִצַּחַת,
תּוֹלִיךְ אוֹתְךָ שׁוֹלָל בְּנֹעַם מִלֶּיהָ:
שָׁם תַּשִּׂיג מַטָּרָה, אשֶׁר וָנָחַת!
אִם כָּבוֹד וּמִשְׂרָה וּזְהַב פַּרְוָיִם,אִם חָכְמָה וָדַעַת תַּפִּיל לְךָ חֶבֶל –
אַל תִּרְדּוֹף אַחֲרֵימוֹ! וּפְקַח עֵינָיִם
וּרְאֵה כִּי חָלַמְתָּ, כִּי הַכֹּל הָבֶל!
שׁוּר שָׁם תִּקְוָתְךָ עוֹד תַּעֲמֹד מִנֶּגֶד,וּכְבָר גָּדַלְתָּ, בָּאתָ לִשְׁנוֹת גָּבֶר;
עַתָּה גַם הִיא בְךָ, אֻמְלָל, תִּבְגֹּד בֶּגֶד,
תַּעֲזָבְךָ בָּדָד עַל עֶבְרֵי פִי קָבֶר!
שָׁוְא תִּתְאַו אָז חַיִּים בִּדְמִי יָמֶיךָ,עֵת עַל סַף הַשַּׁחַת רַגְלְךָ נִצָּבֶת,
וּשְׂחוֹק הַתִּקְוָה עוֹד תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ,
עַד תִּישַׁן נֵצַח בִּזְרֹעוֹת הַמָּוֶת!
כסלו, תרמ"ה. ראדושקאוויץ.