אַל תְּזַלְזֵל בְּשׁוּם אֱנוֹשׁ:
שְׁקֹל כָּל עֵצָה בְּכֹבֶד-רֹאשׁ!
הַנֶּשֶׁר, שֶׁנִּקְלַע עִם רַעְיָתוֹ לְחֹרֶשׁ,
חָמַד אֶת הַמָּקוֹם בִּשְׁבִיל הַכּוֹת בּוֹ שׁרֶשׁ.
הַזּוּג הַמַּלְכוּתִי אִוָּה לְמוֹשָׁבוֹ
אַלּוֹן אֶחָד – עָנֵף, גָּבֹהַּ לְתִפְאֶרֶת;
וּבוֹ נִגְּשׁוּ לִבְנוֹת קִנָּם אֶל הַצַּמֶּרֶת
בְּשְׁבִיל הַגּוֹזָלִים הָעֲתִידִים לָבוֹא.
שָׁמְעָה עַל כָּךְ הַחֲפַרְפֶּרֶת
וְאֶת הַנֶּשֶׁר הִיא מַזְהֶרֶת:
"אוֹדִיעֲךָ בְּהַכְנָעָה:
עַל אַף צוּרָה כָּל-כָּךְ נָאָה,
הָעֵץ לְקֵן אֵינוֹ צָלֵחַ,
כִּי בָּא רָקָב בְּשָׁרָשָׁיו:
אָכֵן, עַד-מְהֵרָה יִפּוֹל הוּא בְּהֵכְרֵחַ –
וַעֲצָתִי, שַׁלִּיט, שֶׁלֹּא תִּטְרַח לַשָּׁוְא!"
אַךְ הֲיָאֶה לִכְבוֹד הַנֶּשֶׁר
לִחְיוֹת מִפִּי חֲפַרְפֵּרָה?
וּכְלוּם לַשָּׁוְא תְּהִלָּה כָּל פֶּה שָׁר
לְעֵין-הַנֶּשֶׁר הַבְּהִירָה?
וּמֵמַּתַי בִּכְלָל הִתְחִילוּ
חֲפַרְפָּרוֹת, לְלֹא-רְשׁוּת,
לִתְחוֹב חָטְמָן בְּסוֹד-מַלְכוּת?
וּבְכֵן, מִבְּלִי הָשִׁיב אֲפִילוּ
לְיוֹעֲצֵהוּ הַמִּסְכֵּן,
חָנַךְ הַמֶּלֶךְ אֶת הַקֵּן.
מִקֵּץ יָמִים מִסְפָּר זָכָה הַזּוּג לְנַחַת:
בַּקֵּן יָשְׁבָה הָאֵם עִם גּוֹזָלֶיהָ יַחַד.
אַךְ מֶה הָיָה הַסּוֹף?
בְּשׁוּב הַנֶּשֶׁר-אָב
עִם אֲרֻחָה שְׁמֵנָה מִמְּעוּפֵי הַצַּיִד,
רָאָה: נָפַל הָעֵץ – וַיַּךְ בִּשְׁעַת הַמַּיִט
אֶת רַעְיָתוֹ וְגוֹזָלָיו.
“אֲבוֹי!” – זָעַק מָרָה – "בַּעֲוֹנִי אֻמְלַלְתִּי!
מָה אַכְזָרִי עָנְשִׁי עַל חֵטְא הַיּוֹהֲרָה,
אֲשֶׁר אָטְמָה אָזְנִי לְקוֹל הָאַזְהָרָה!
אַךְ כְּלוּם שִׁעַרְתִּי וּפִלַּלְתִּי
כִּי חֲפַרְפֶּרֶת מִסְכֵּנָה
תַּשִּׂיא עֵצָה נֶאֱמָנָה?"
– “חָכְמַת מִסְכֵּן בְּזוּיָה” – אָמְרָה הַחֲפַרְפֶּרֶת:
"לוּלֵא בָּזִיתָ לִי, זָכַרְתָּ בְּוַדַּאי,
כִּי בְּעִמְקֵי-קַרְקַע אֶחְפּרֹ מְחִלּוֹתַי.
עַל-כֵּן גַּם שָׁרָשִׁים נִגְלִים לִי בַּמַּחְתֶּרֶת:
וּלְפִי הַשּׁרֶשׁ הַטָּמִיר
שֶׁל כָּל אִילָן יְפֵה-אָמִיר,
הַרְבֵּה יוֹתֵר נָהִיר כֹּחוֹ לִי –
אִם הוּא בָּרִיא אוֹ יֵשׁ בּוֹ חֹלִי".