כָּל-הַטּוֹבִים אוֹתָךְ יְקַוּוּ
בְּכָל-לִבָּם לְתוֹרֵךְ יִתְאַוּוּ
זֶה-כַּמָּה אֶחֱרוּ פְעָמַיִךְ
וְרֶגַע לֹא-שְׁכַחוּךְ שֹׁאֲפָיִךְ!
אַךְ-אַתְּ תַּגִּיהִי אֲפֵלָתָםוְתָשִׂימִי קֵץ לְתוּגָתָם;
מוּמֵי הַגְּוִיּוֹת תָּסִירִי
וּמַחֲלַת הַנְּפָשׁוֹת תַּעֲבִירִי!
עָרִיץ לֹא-יָעֵז לְמוּלֵךְוְשֹׁד לֹא-יִשָׁמַע בִּגְבוּלֵךְ
עָשׁוּק לֹא-יִבְכֶּה עַל-עשְׁקוֹ
וְשֹׁפֵט לֹא-יֶהְדַּר אֶת-נִשְׁקוֹ!
יֵעָלְמוּ שָׂרִים וְעָבָדִים,יִכְלוּ עֲנָקִים וְגַמָּדִים;
יִנָּשְׂאוּ עֲמָקִים וּבְקָעוֹת,
יִשְׁפְּלוּ הָרִים וּגְבָעוֹת!
מַלְכֵּךְ לֹא-יִהְיֶה בֵּל,כִּי-תְרִיחֵהוּ יִרְאַת אֵל;
רוּחַ חָכְמָה תְּפַעְמֵהוּ
וְאַהֲבַת יֹשֶׁר תַּנְחֵהוּ!
חֶסֶד וֶאֱמוּנָה דְּבָרוֹ,כִּי-הַתּוֹרָה עֲנָק לְצַוָּארוֹ;
זָהָב וְצָבָא לֹא-יְרַבֶּה
וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא-יְכַבֶּה!
אָדָם לָאָדָם לֹא-יִתְנַכֵּר,בֵּין אֶזְרָח וָגֵר לֹא-יְבַקֵּר;
כָּל הַגְּבוּלִים וְהַחוֹמוֹת נֶהֱרָסוּ,
כָּל-הַמִּבְצָרִים וְהַקְּרִיּוֹת נִרְמָסוּ!
לֹא יִשְׁפְּטוּ-עוֹד חֶרֶב וָדָםוְלֹא יִלָּחֵם-עוֹד עָם בָּעָם;
כָּל-הַגּוֹיִם שְׁקֵטִים וּשְׁלֵוִים
וְלִדְבַר אֲדֹנָי תְּאֵבִים!
לֹא-יִהְיֶה עוֹד נוֹשֶׁה צָרוְנַחֲלַת-אִישׁ לֹא-יִירַשׁ זָר;
כִּי-בִּסְדָרַיִךְ שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל
וְאָפֵס כָּל-נוֹגֵשׂ וְחוֹבֵל.
בְּכָל-הָאָרֶץ אוֹרֵך יוֹפִיעַ,לְכָל-הָעַמִּים שָׁמְעֵךְ יַגִּיעַ;
כִּסְאוֹת עָרִיצֵיהֶם יְמַגֵּרוּ
וַעֲצַבֵּי יְדֵיהֶם יְשַׁבֵּרוּ!
עַל-דַּלְתוֹת יְרוּשָׁלַיִם יִשְׁקֹדוּ,שְׁכֶם-אֶחָד אֶת-אֲדֹנָי יַעֲבֹדוּ;
בָּךְ יִלְמְדוּ תּוֹרַת-הַצֶּדֶק
לְבָעֵר גַּם-הֵם כָּל-חֶדֶק!
בַּכֹּל חָכְמָתֵךְ נִרְאָהוּמָלְאָה תֵבֵל יִרְאָה;
בְּכָל-פִּנָּה מִשְׁפָּט וְתוֹרָה
בְּכָל-צַד אֱמוּנָה טְהוֹרָה!
הַצּוֹלֵעָה וְהַנִּדָּחָה תֵּאָסֵף,כִּי-זְרוֹעַ הַקֹּדֶשׁ תֵּחָשֵׂף;
יֶחְדַּל מֵהָאָרֶץ אֶבְיוֹן,
כִּי-הַהַשְׁגָּחָה יָצְאָה מֵחֶבְיוֹן!
אַל-תִּסְתַּתְּרִי עוֹד תִּקְוָתֵנוּ,אַל-תִּתְמַהְמְהִי עוֹד נֶחָמָתֵנוּ;
בֹאִי הוֹפִיעִי וַּדַּי,
קִרְבִי מַלְכוּת שַׁדַּי!
נדפס בשבועון “בת קול” גליון ל' לבוב תרע"ג.