וממה ששר, שבו הדור המבטא וחריפות הנושא, קצידה אל אחד מאחיו אשר שלח אליו בו ורדים (פרחי שושן).
קְרָא, הַצִּיר, עֲלֵי אָחִי שְׁלוֹמוֹת / אֲשֶׁר נֶעְדַּר דְּמוּתוֹ בָאֲדָמוֹת –
אֲשֶׁר הִזְכִּיר וְלֹא יִשְׁכַּח לְבָבִי, / בְּעוֹד חַי, מַתְּנוֹתָיו הָעֲצוּמוֹת,
בְּשָׁלְחוֹ כַף מְלֵאָה מִבְּשָׂמִים – / יְמַלֵּא אֵל בְּיָדוֹ מִנְּעִימוֹת!
אֲשֶׁר בָּהּ כָּל יְרַקְרֶקֶת דְּמוּתָהּ / כְּחוֹלָה כֻּתְּנוֹתֶיהָ פְרוּמוֹת,
אֲדֻמּוֹת נֶאֱחָז מֵהֶם לְעֵיִן אִישׁ / אֲשֶׁר נֶאְחָז לְלִבּוֹ מֵחֲלוֹמוֹת.
גְּוִיָּתָן אֲדַמֶּה תּוֹךְ לְבוּשָׁן / לְאֶרֶץ שָׁכְבָה בֵּין חֵיל וְחוֹמוֹת,
וּבֵן שׂוֹחֵק אֲשֶׁר אָבִיו הֲדָפוֹ / וְנֶאְסַף בַּלְּחִי בֹשֶׁת וְאֵימוֹת.
וּמֵהֶן שֶׁיְּדָעָן אִישׁ, וּמֵהֶן / אֲשֶׁר לֹא נוֹדְעוּ וְהֵן סְתוּמוֹת,
אֲשֶׁר כִּסּוּ צְעִיפֵי שֵׁשׁ פְּנֵיהֶן / כְּנָשִׁים מֵאֲנָשִׁים נַעֲלָמוֹת
וְיֵרָאוּן, בְּהָסִיר הַצְּעִיפִים, / לְאִישׁ חֵמָה אֲשֶׁר יִקַּח נְקָמוֹת,
וְאַפֵּיהֶן כְּאִלּוּ פָשְׁעוּ בוֹ – / וְהֵם לֹא פָשְׁעוּ! – מָלְאוּ כְלִמּוֹת.
וְיֵרָא מִפְּנֵיהֶם אוֹר כְּאוֹר צַח / בְּעוֹד שֶׁמַּרְכְּבוֹת יָמִים רְתוּמוֹת
וְיֵרְאוּ מִפְלְאוֹת חָכְמָה וּבִינָה / לְרוֹאָמוֹ – וְאֵינֵמוֹ חֲכָמוֹת!
כְּאִלּוּ עֵין אֱנוֹשׁ בִּרְאוֹת הֲדָרָן / לְבַב שַׂר שֶׁאֲפָפוּהוּ מְזִמּוֹת,
וְכִלְבַב אִישׁ מְפַחֵד מֵחֲלוֹם, אוֹ / כְּנוֹפְלִים יִחֲלוּ לִמְצֹא תְקוּמוֹת,
וְכָעַיִט אֲשֶׁר נִבְהַל בְּתוֹךְ פַּח, / וְכַתַּלְמִיד בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת.
וְאֵדָעֵם בְּשׂוּרִי הוֹד דְּמוּתָם / וְלֹא אוּכַל לְסַפֵּר אוֹ לְדַמּוֹת,
כְּאִישִׁים שֶׁיְּדַעְתִּימוֹ בְּצוּרָם / אֲבָל לֹא נִקְּבוּ עִמִּי בְשֵׁמוֹת.
וּבָרָא הַזְּמָן גֵּוָם יְרַקְרַק / וְיָצַר כֻּתְּנוֹתֵיהֶם אֲדֻמּוֹת,
ומֵהֶן יַעֲלֶה לַהַב כְּאִלּוּ / בְּתוֹלַעַת וְאַרְגָּמָן רְקוּמוֹת.
וְאָכַל הַזְּמַן עוֹרָם עֲדֵי דַק / וְכִלָּה מִבְּשָׂרָם הָעֲצָמוֹת,
וְנָבַר מִבְּלִי פֶשַׁע בְּשָׂרָם / כְּמוֹ נֶפֶשׁ נְבָרָה מֵאֲשָׁמוֹת,
וְהִרְחִיף בַּעֲדָם רוּחַ בְּשָׂמִים / וְאָרַג בָּם עֲנַן קַיִץ רְקָמוֹת.
יְבוֹשׁוּן מִכְּלוֹת עֵין אִישׁ אֲלֵיהֶם / וְיָנוּדוּ לְאַנְחַת הַנְּשָׁמוֹת.
וְנֶפֶשׁ הַאֱנוֹשׁ תִּשְׂמַח בְּרֵיחָם / כְּלֵב חָכָם בְּמָצְאוֹ תַעֲלוּמוֹת,
וְאָמְנָם לוּ יְהוּשָׂמוּ עֲלֵי אַף / נְדוּד שֵׁנָה, אֲזַי שָׁכַח תְּנוּמוֹת,
וְאִלּוּ נִתְּנוּ לָמֵת, לְקָחָם / וְשָׂמַח בָּאֲרוֹן בָּם אַחֲרֵי מוֹת,
וְלוּ בָאוּ לְבֵית הֵגַי, לְהוֹד תָּ-/אֳרָם לֹא נִכְּרוּ מֵהָעֲלָמוֹת.
כְּרָתוּם מֵעֲרוּגַת גַּן, וּבָאוּ / בְּלִי רֶגֶל וְשׁוֹקֵיהֶם צְנוּמוֹת,
וְעֵת כִּי שִׁלְּחָם הַשַּׂר לְפָנַי / חֲשַׁבְתִּים אִגְּרוֹת מֶלֶךְ חֲתוּמוֹת,
בְּעֵת הִתְפָּרְקוּ יַחַד עֲלֵי כַף / וְגַם הִתְבּוֹלְלוּ בָהּ כַּעֲרֵמוֹת –
כְּאִלּוּ קִנְּאוּ אַחַת לְאַחַת / וְהִגִּישׁוּ לְפָנַי הָעֲצוּמוֹת.
כְּלִילוֹת הוֹד וְיֹפִי, לֹא חֲסֵרוֹת / מְאוּם, וּכְמִפְעֲלוֹתֶיךָ שְׁלֵמוֹת,
תְּמִימוֹת כַּאֲשֶׁר הוּא תַם לְבָבָךְ / וְנָבָר מִבְּלִי עַוְלוֹת וּמִרְמוֹת,
מְעִידוֹת כִּי לְיָדָךְ הַנְּשׂוּאָה / בְּרוֹם עִם כּוֹכְבֵי שַׁחַק תְּשׂוּמוֹת,
וְיַכּוּ מַעֲלוֹתֶיךָ בְּלֶחְיֵי / בְנוֹת יָמִים וַתִהְיֶינָה כְּתֻמּוֹת.
יְמַלֵּא עִמְּךָ הָאֵל חֲסָדָיו / וְיַרְבֶּה עִמְּךָ גָּבִישׁ וְרָאמוֹת
וְיַשְׁמִיד מִמְּךָ עָרִים, וְיָרִים / מְקוֹמְךָ אֵל עֲלֵי כָל הַמְּקוֹמוֹת!