עֶרֶב בַּבַּיִת / משה בסוק
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
הַנֵּר בַּבַּקְבּוּק מִתְלַבֵּט, מוֹשֵׁךְ הֶעָלוּב אֶת רַגְלוֹ –
וְלַשָּׁוְא.
עוֹלִים יְלָדִים לְאִטָּם מִן הָרְחוֹב וּמְבִיאִים מְלֹא-יַלְקוּט –
רָעָב – –
אַבָּא מְקַלֵּח צְקוֹן עַרְבִית, חֲרִיפָה וְחוּמָה,
תַּמְצִית מִקֻּמְקוּם – –
רוֹאֶה הוּא: שׁוֹפֵעַ הָעֶצֶב הַחוּם, הַכָּבֵד –
מֵעֵינָיו הַסְּגוּרוֹת לֹא נִסְתַּר פֹּה מְאוּם.
אֲנַחְנו, הַטַּף, מוֹשִיטִים אֶת עוֹרְקֵינוּ פְּתוּחִים כְּכוֹסוֹת,
גָּמוֹעַ – כִּסְבֹא טִירוֹנִים שֶׁבָּרְחוֹב: –
צְקָה, אַבָּא, מְזֹג לְתוֹכֵנוּ עָצְבְּךָ הֶחָרִיף, הַמְשֻׁמָּר! –
אֲבוֹי, מִי קָרַע אֶת הַדֶּלֶת? מִי הִפְטִיר: “עֶרֶב טוֹב!”
תרפ"ט