שָׂרָה מְאֻשָּׁרָה בְהוֹד תִּצְנוֹפִי,

נָתוֹן שְׁאָר בָּנוֹת לְאַל וּלְאַיִן;

הִנֵּה מְתוּקָה אַתְּ, וּמִנִּי יַיִן

טֹבוּ רְסִיסֵי חֵן אֲשֶׁר תִּטֹּפִי.

אוּלָם כְּחֶסְרוֹן הוּא אֱלֵי הַיּוֹפִי,

אִם תֵּשְׁבִי בָדָד וְגֶבֶר אַיִן;

הִתְעוֹרְרִי אֵפוֹא, שְׂאִי הָעַיִן

אֶל אִישׁ יְפֵה מַרְאֶה בְאֶפֶס דּוֹפִי.

אֶל אִישׁ כְּבִנְיָמִין אֲשֶׁר מִנֶּגֶד,

הַנֶּהֱדָר עַל כָּל-בְּחִירֵי קֶרֶת,

כִּי תָאֳרוֹ יָפֶה וְחִכּוֹ מֶגֶד;

אֵלָיו, יְפֵה-פִיָּה, תְּנִי דּוֹדַיִךְ,

כִּי מַעֲטֵה שָׂשׂוֹן בְּרָב תִּפְאֶרֶת

אַתְּ תִּתְּנִי אֵלָיו, וְהוּא אֵלַיִךְ.